ארגוני הטרור הרבים בפועלים במרחב האסלאמי נוטים להצהיר הצהרה רבת-משמעות במסגרת איומיהם הרצחניים כלפי ממשלות ומדינות מערביות ש"אנחנו אוהבים את המוות, בעוד שאתם אוהבים את החיים". מסתבר שהסגידה למוות, להרג, לרצח, לטרור ולאלימות משקף היטב את התרבות המוסלמית על רבדיה השונים הן ביחס של השלטון כלפי האזרח, הן ביחס של המוסלמי כלפי הכופר, והן ביחס של הגבר כלפי האישה.

במאמר הקודם עסקנו ברצח של נשים על רקע "חילול כבוד המשפחה" בעולם-המוסלמי - שהוא ביטוי אלים המהווה חלק אינטגרלי מהמערך התרבותי של המדינות המוסלמיות הקיימות כיום. במסגרת הזו, כ-20,000 נשים מקפחות את חייהן מידי שנה, וכן עוד מאות מיליוני נשים מוסלמיות שרויות תחת דיכוי משפחתי, דתי ומדינתי הממוסד והמאורגן היטב באמצעות כל הזרועות החברתיות המרכיבות את המדינה המוסלמית הטיפוסית.

היחס כלפי החיים עצמם, והיחס כלפי רווחתו ואורח-חייו של האדם כאדם, מודגמים היטב גם במאות אירועי הטרור מתרחשים במרחב האסלאמי מידי יום ביומו הגורמים לעשרות אלפי הרוגים מידי שנה - מרביתם הם מוסלמים שנרצחו בידי מוסלמים. ויחד עם זאת ראוי לציין, שרק כשליש מאירועי הטרור והאלימות האסלאמית עם נפגעים, המתרחשים בעולם-המוסלמי, מגיע לידיעת התקשורת המקומית והזרה. במדינות רבות כמו סוריה, סומליה, סודאן, פקיסטן, אפגניסטן, אלג'יריה, עיראק, עזה, תימן, איראן, מדינות המפרץ-הפרסי וצפון-אפריקה, מתחוללות למעשה מלחמות אזרחים עקובות-מדם הגורמות לעשרות אלפי הרוגים מידי שנה - אולם, ספק רב אם נדע את המספרים המדויקים של הקורבנות, כשם שאנו לא יודעים את המספר האמיתי והמדויק של הנשים המוסלמיות הנרצחות מידי שנה בידי בני משפחותיהן.

היחס בין אדם לחברו בעולם-המוסלמי מתבטא היטב גם באין-ספור באירועים הפליליים וכן גם במספרים העצומים של בני-האדם המקפחים את חייהם בתאונות דרכים רבות וקטלניות. מסתבר, שהיחס כלפי החיים, או כלפי המוות, מאפיין את החברה המוסלמית גם בתחום הזה. לשם השוואה, בישראל נהרגים מידי שנה כ-5 בני-אדם לכול 100,000 תושבים - משמעות הדבר, שישראל ניצבת בין 10 המדינות הבודדות שיש בהן שיעור הרוגים נמוך מאוד בהשוואה לשאר המדינות בעולם. לעיתים, כלי התקשורת בישראל נוטים לקחת נתונים סטטיסטיים אחדים שמטרתם להבליט דווקא היבט שלילי אחד, תוך כדי התעלמות מכוונת מהנתון העיקרי שהוא "מספר ההרוגים לכול 100,000 תושבים" כנהוג במדינות רבות בעולם. ובכן, מהו שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בעולם-המוסלמי על-פי הנתונים לשנת 2009? המידע כולל גם נתונים על גודל האוכלוסייה ושיעור "התוצר הלאומי הגולמי" לנפש בשנה.

זלזול בחיי אדם כמרכיב תרבותי באסלאם

מדינות דמוקרטיות רבות מפנות תקציבים רבים שנועדו לשפר את תשתית הכבישים ובשיפורן המתמיד של המכוניות מבחינה בטיחותית. במרבית המדינות הדמוקרטיות, אכן חלה ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בעשור האחרון. אולם, הבעיה אינה נעוצה רק בשיפורים טכניים, אלא בעיקר בשינוי רדיקלי בהתנהגותם של הנהגים שחל בעשור האחרון בעקבות מסע הסברתי עמוק ומקיף. במדינות המפרץ-הפרסי, שאינן סובלות ממחסור בתקציבים לבניית תשתית מודרנית ובממון פרטי לרכישת מכוניות החדישות והבטיחותיות ביותר, מספר ההרוגים עדיין גבוה מאוד - לעיתים פי ארבעה בהשוואה לכול מדינה דמוקרטית אחרת. הדוגמא הישראלית תבהיר עוד יותר את התמונה: כ-15 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית היא מוסלמית, אולם שיעור ההרוגים המוסלמים בתאונות דרכים מגיע לעיתים ל-40 אחוזים מסך-כל ההרוגים בתאונות דרכים המתרחשות בישראל. משמעות הדבר, שדווקא המרכיב הדתי המאפיין את העולם-המוסלמי בנוגע ל"תרבות המוות", הוא זה שמכתיב את התנהגותם האלימה של המוסלמים הן ביחס לנהיגה בדרכים, הן ביחס לכופרים ולמוסלמים אחרים, והן ביחס לנשים השרויות תחת דיכוי אלים, ארוך ומתמשך.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "תאונות דרכים בעולם-המוסלמי - רוצחים בשם אללה", מגזין המזרח התיכון, 23 בספטמבר 2010.