כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בשמחה. כל תמיכה כספית תתקבל בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
בנימין נתניהו חייב לסיים את תפקידו בהקדם האפשרי
מורשת נתניהו: ממדינה יהודית למדינה משיחיסטית, מובסת ומושפלת
ישראל האמיצה מחפשת מנהיג דמוקרט עם מצ´טה ביד
צדק היסטורי עם גולדה מאיר - מלחמת יום הכיפורים
טרור אסלאמי – נשים כשפחות מין – אפריל 2015
בגידתו של אבו מאזן באומה האסלאמית?
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
אפריקה מנסה להילחם בטרור האסלאמי הקטלני
הדו"ח המודיעיני האמריקאי על הגרעין האיראני
מברלין של 1945 לעזה של ימינו – לקחים היסטוריים
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית
מִשְׂמֹאל תִּפָּתַח הָרָעָה - מאמר ראשון בסדרה
דמותה של לילית במיתולוגיה היהודית מפרספקטיבה של ימנו
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
ניגריה - מלחמת-דת קטלנית נגד מיעוט השיעי
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
אלימות נגד נוצרים בעולם-המוסלמי ובמדינות נוספות
תוכנית הגרעין הסורית
66 ילדים נרצחו בידי ארגון החמאס ברצועת-עזה

חיילת ישראלית אחת אמיצה, מול צבא של פחדנים

מאת: ד"ר יוחאי סלע

20.08.2010


 

 

 

התקשורת הישראלית והעולמית רעשו מאוד באמצע חודש אוגוסט 2010, לא בגלל הידיעות המרעישות של כך שהצבא הטורקי השתמש בנשק כימי נגד המורדים הכורדים, או בגלל המסע הרצחני המתחולל בעיראק דווקא בתקופת חודש הרמדאן שבמהלכו נרצחו כמעט 160 עיראקים חפים-מפשע רק בימים הראשונים של החג. כמובן שהתקשורת הישראלית העולמית לא באמת עסקה באסון האנושי המתחולל בפקיסטן בשל השטפונות העזים שהשפיעו באופן ישיר על חייהם של 20 מיליון בני-אדם. התקשורת הישראלית והבינלאומית גם לא טרחה להתמודד עם 3,582 בני-אדם שנרצחו בידי פעילי טרור מוסלמים רק בחודש יולי 2010. אף גורם תקשורתי לא מתעניין ב-18,185 בני-אדם שנרצחו בידי פעילי טרור מהאסלאם הרדיקלי בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2010. ללא שום ספק, אין אף גורם תקשורתי אחד בעולם שטרח להכיר את שמותיהם של 529 בני-אדם שנהרגו בפקיסטן בלבד מאז תחילת שנת 2010 במסגרת מדיניות החיסולים-הממוקדים של הנשיא האמריקאי, ברק חוסיין אובמה. אף אחד לא באמת התאמץ להקים ארגון אמיתי בשם "שוברים שתיקה" שיפרק לחלוטין את השתיקה הרועמת של התקשורת הישראלית והבינלאומית בנושאים חשובים המתרחשים ברחבי העולם-המוסלמי - כנראה בגלל הפחד המשתק והצביעות התקשורתית המתחסדת שיש בה נגיעות חזקות של אנטישמיות ושנאה עצמית. אפילו התקשורת הבריטית החסודה אינה אוהבת להתעסק בחוליות הרצח של הצבא הבריטי הפעולות במחוז קנדהאר שבאפגניסטן - את זה, כמובן, הס מלהזכיר. כנראה שהביטוי "שוברים שתיקה" מתייחס רק להיבט אחד וצר של ההתעניינות התקשורתית העולמית ושל זו הישראלית שאיננה מפגינה איכות ויושר כפי שהיא דורשת מגופים אחרים הפועלים בישראל.

ראוי להזכיר לכם שבחודש ספטמבר 2009, הורה קצין בכיר גרמני באפגניסטן להפציץ שיירה של אזרחים בטענה שהם פעילי טרור מארגון הטליבאן. בעקבות הוראתו נהרגו 140 אזרחים חפים-מפשע, אולם כל הגורמים הפוליטיים והתקשורתיים בגרמניה היו עסוקים במשך חודשים ארוכים בחיפוי על המקרה הנורא הזה. מילים בודדות נכתבו בתקשורת הישראלית בעניין זה ובעניינים נוספים שהתרחשו בעקבות הריגתם של 140 אזרחים אפגנים.

פרצופה המכוער של התקשורת הישראלית

מאז שאתר YNET החליט לפתע פתאום, ב-16 באוגוסט 2010, לפרסם כתבה על תמונותיה של החיילת עדן אברג'יל עם מוסלמים אחדים החשודים בפעילות טרור, התפרסמו בישראל וברחבי-העולם למעלה מ-1,000 כתבות והתייחסויות תקשורתיות בעניין. כמובן שהתקשורת הבינלאומית והתקשורת הערבית עטו על "הממצאים המרשיעים" כמוצאי שלל רב, שכן שוב היה אפשר להאשים את ישראל במשהו החורג הרבה מעבר לכול נושא אחר שהיה במוקד ההתעניינות הבינלאומית באותו שבוע. אפילו הידיעה על כך שהצבא הטורקי השתמש בנשק כימי נגד המורדים הכורדים לא השיגה "רייטינג תקשורתי" המתקרב אפילו ל-10 אחוזים בהשוואה לכמות הכתבות שהתפרסמו בנוגע לחיילת הישראלית. הבדיחה הגרועה של אתר YNET התמקדה בעיקר בכתבה בנוגע ל"תגובות בעולם הערבי" שהתפרסמה ב-17 באוגוסט 2010 בשם: "העולם הערבי מגנה: תמונות עדן - מעוררות גועל", לא פחות ולא יותר. כאילו העולם-הערבי כולו הוא איזה סוג של "סטנדרט הומני" השווה התייחסות רצינית בנוגע לערכים אנושיים שיש לשאוף אליהם. אתר YNET למעשה הצליח לשרת את התעמולה הערבית הגזענית, משום שאתרי האינטרנט הערביים מלאים בתמונות של ישראלים שנטבחו בפיגועים המוניים שהתרחשו בשנים האחרונות, אך מאידך אסור להראות תמונות של מוסלמים החשודים בפעילות טרור במצבים אחדים. לצד אחד - המוסלמי - יש חסינות, אולם לצד השני - היהודי - אין חסינות, שכן דמו מופקר מתוך הרגל מגונה הנשען על טיעונים דתיים אסלאמיים. במילים אחרות קוראים לזה אנטישמיות, משום שכל עניין פעוט הקשור בישראל חורג הרבה מעבר להקשרו המיידי או חורג הרבה מעבר לפרופורציות בהשוואה למקרים דומים. כך היה גם בתקופת מלחמת לבנון השנייה, כך היה במבצע "עופרת יצוקה", כך היה בנושא ספינת הטרור של ארדואן ב-31 במאי 2010, כך היה גם בפרשה המטופשת בנוגע למסמך גלנט, וכך גם בנוגע לפרסום תמונותיה של החיילת הישראלית. התקשורת הישראלית הפכה לשופר תעמולתי של גורמים זרים שמטרתם לתחזק במינון גבוה תחושות אנטישמיות ואנטי-ישראליות - סמויות וגלויות כאחת.

 

הצביעות וההתחסדות ששטפו את התקשורת הישראלית בעקבות פרשת התמונות, גלשו במהרה לכדי לינץ' תקשורתי מן הסוג הנחות ביותר כלפי החיילת, כלפי צה"ל וכלפי החברה הישראלית. אולם שימו לב, בבקשה, למשהו קטן ומעניין שידגים לכם עד לאן הוליכה אותנו הצביעות התקשורתית הקיימת בישראל: כאשר ערבי-ישראלי כלשהו מגיע לכותרות בנושא חיובי, אז "הפלסטיניות" המלאכותית שלו מודגשת בעיתונים אחדים המופעים בישראל. אולם כאשר ערבי-ישראלי מגיע לכותרות בנושא שלילי (כמו הרוצח הסדרתי, אליאס אוב אל-עאזם, שנתפס בארה"ב באוגוסט 2010), "הפלסטיניות" שלו פתאום נעלמת והוא מקבל כותרות המדגישות את היותו ישראלי בלבד. הדוגמא הזו רק מבהירה לכם את שיטת התעמולה האנטי-ישראלית הננקטת כיום בערוצי החדשות הקיימים בישראל (ואף באקדמיה הישראלית), והיא איננה שונה בהרבה מההתייחסות השכיחה הקיימת בתקשורת הזרה, זו המסקרת נושאים ישראלים. בזכותה של התקשורת הישראלית, מדינת-ישראל הפכה לשק החבטות הרשמי של עשרות גורמים עוינים שחלקם נושאים בגאווה שלט גדול על צווארם המצהיר בגלוי על היותם "אנטישמים מתוך בחירה".

 

בעקבות פרסום התמונות באתר YNET, גם הארגון הילדותי "שוברים שתיקה" תפס טרמפ נוח על הפרשה בעזרת חשיפתם של תמונות נוספות המופיעות ברשתות החברתיות. אם כך, נשאלת השאלה החשובה: אם באמת התמונות הללו הפריעו לאתר YNET ולארגון "שוברים שתיקה", מדוע הם לא טרחו לפנות לגורמים רשמיים על-מנת להתריע על התופעה למרות שהתמונות מופיעות כבר חודשים ארוכים? והתשובה היא שלא הנושא העקרוני הוא שעומד על הפרק, אלא רק הרייטינג שניתן לגרוף מפרשות כאלה ואחרות לטובת הישג רגעי וחולף. זאת הסיבה שאתר YNET עסק בנושא הזה בכתבות אחדות שהתפרסמו באתר כחלק ממסע הלינץ' התקשורתי שנערך בחיילת. הרייטינג, הרי הוא חזות הכל. אולם, כאשר מתווספת לזה גם הטיה פוליטית ברורה של דה-לגיטימציה לצבא או לרשויות הממלכתיות של מדינת-ישראל, אז האינטרס הוא להפוך כל אירוע שולי למשבר בממדים קולוסאליים, עד ששיקול הדעת הנבון הלך לאיבוד כפי שהדבר התבטא במאמרה ההזוי של עדנה קנטי, (פעילה ב"מחסום-ווטש"), שהופיע באתר YNET ב-18 באוגוסט 2010. וכך החליטה קנטי לסיים את מסכת הטלת הרפש בנוגע לתמונותיה של החיילת: "אולי מה שמטריד במיוחד בתמונות האלה הוא החשד שהמציאות בה חוסר הכבוד לאנשים, לרכוש שלהם, לזמן שלהם, ואפילו לחיים שלהם היא לא משהו שנשאר שם, רחוק, במזרח הפרוע, אלא הוא מחלחל גם לתוך היחס של הזקנה במסדרון, אל התנהגות השוטרים, אל היחס האדנותי של משרתי הציבור, אל הנהיגה הפרועה, אל האלימות בתוך או מחוץ למשפחה". דברי ההבל הללו אינם תואמים את המציאות היהודית בישראל, שכן, כמעט 70 אחוזים מהעבירות הפליליות המתרחשות בישראל מתבצעות על-ידי ערבים; 50 אחוזים מהרציחות בישראל מתבצעות על-ידי ערבים; 40 אחוזים מתאונות הדרכים המתרחשות בישראל מתבצעות על-ידי ערבים. לידיעת עדנה קנטי ולידיעת אתר YNET, הערבים-המוסלמים בישראל אינם מהווים יותר מ-15 אחוזים מכלל האוכלוסייה הישראלית.

 

עדנה קנטי, שכחה לספר לכם על תרבות המוות, הרצח והאונס הקיימת בתרבות הערבית זו המתרחשת לנגד עינינו במהלך עשרות השנים האחרונות: שימו לב לנתונים הבאים הנוגעים למספר ההרוגים הישראלים בפיגועי טרור בשל תרבות המוות הערבית המקבלת עידוד גלוי מגופים הזויים אחדים:

 

בשנת 2000 נרצחו 43 ישראלים.

בשנת 2001 נרצחו 204 ישראלים.

בשנת 2002 נרצחו 451 ישראלים.

בשנת 2003 נרצחו 210 ישראלים.

בשנת 2004 נרצחו 117 ישראלים.

בשנת 2005 נרצחו 55 ישראלים.

בשנת 2006 נרצחו 30 ישראלים.

בשנת 2007 נרצחו 11 ישראלים.

 

הירידה הדרמטית בכמות הנרצחים בישראל מפיגועי טרור הנובעים מתרבות הרצח והמוות הערבית, הושגה בזכותם של אנשים כדוגמת עדן אברג'יל, ולא בגלל עדנה קנטי המתחסדת ולא בגלל הגילויים המסעירים של אתר YNET הצבוע. הגיע הזמן להסיר את מחסום הטמטום הקיים בתקשורת הישראלית, שכן תמונותיה של עדן אברג'יל חשפו את פניה האמיתיות של תרבות המוות, הרצח והטרור של האסלאם הרדיקלי. אם המוסלמים (ואוהדיהם בתקשורת הישראלית) רוצים למנוע פרסום תמונות שכאלה, ראשית, על המוסלמים להפסיק לרצות לרצוח בני-אדם בסיטונאות - פעם בתירוץ דתי ופעם בתירוץ פוליטי. מאז שהחל חג הרמדאן המוסלמי ב-11 באוגוסט 2010 ועד ל-20 באוגוסט 2010, נרצחו מאות בני-אדם בפעולות טרור איומות שהתרחשו בכל רחבי העולם-המוסלמי. ללא ספק, המוסלמים יודעים לחגוג כהלכה.

 

אל מסכת הטמטום התקשורתי בנושא זה הצטרף עם עיתון מעריב במסגרת מאמרו של אביעד פוהורליס שהופיע באתר של העיתון ב-18 באוגוסט 2010. שימו לב איך פוהורליס בחר לתאר את החיילת: "תזכרו את השם. עדן אברג'יל, מאתמול פרצופה של המדינה. החיילת הלא חיננית שהצטלמה ליד פלסטיני כפות ושלחה את המצגת להתפאר בה לחבריה בפייסבוק". תתארו לעצמכם שהיינו צריכים לבחון את מאמריו של פוהורליס רק לפי זקנתו של פוהורליס, או רק לפי משמניו, או רק לפי כיעורו. האם אפשר להגיד שכיעורו של פוהורליס מייצג את כלל התקשורת הישראלית? תשפטו בעצמכם!

 

בהמשך המאמר הילדותי של פוהורליס הוא כתב כך על הראיון שהיא העניקה לתקשורת: "היא לא הראשונה שמצטלמת בפוזות כאלו... אבל ברגע של חולשה, כשהצלם מסמן לה לפתוח את הפה - הג'ורה נפתחת, ואין אינסטלטור אחד לרפואה בשטח, שיידע לסתום אותה". ועל זה נאמר כבר פעמים רבות - הפוסל במומו פוסל.

 

גם עיתון הארץ החליט להצטרך ללינץ' התקשורתי נגד החיילת בדמותו של מאמר-מערכת שהתפרסם ב-18 באוגוסט 2010, בשם "חוויה צבאית מזעזעת". בין יתר הדברים שנכתבו במאמר, הובאו הדברים הללו: "זוהי חוויה המשקפת תרבות שצמחה בעשרות שנים של כיבוש, ולפיה האסירים הפלסטינים נחשבים לתת-אדם, מושא להתעללות או מקור לשעשוע". אני מאוד שמח שעיתון הארץ השתמש במילה "תרבות", משום שעל-פי מאמריו המתורבתים, ההיסטוריה היהודית בארץ-ישראל החלה רק ב-1947, שכן רק כך אפשר "לשכוח" את ההיסטוריה היהודית העתיקה הנוגעת ליישוב קדיתא כאשר כותבים "מאמר תרבותי" המופיע ב"מדור תרבותי" על-ידי "עיתונאית תרבותית".

 

לידיעת העיתון השכחן, למרות שכל האסירים הפלסטינים עסקו בפעילות טרור נגד ישראלים וחלקם אפילו עסק ברצח של עשרות רבות של ישראלים, הם זוכים ליחס שהוא הרבה יותר הוגן מזה הקיים במקומות אחרים בעולם. היחס ההוגן של מדינת-ישראל כלפי פעילי הטרור המוסלמים, עולה בהרבה על היחס לה זוכה מדינת-ישראל והחברה הישראלית מעל דפיו של עיתון הארץ. זו נקודה הראויה לתשומת-ליבם של עורכי העיתון ועובדיו "המתורבתים" - המתעלמים מהתרבות האלימה והגזענית של הלאומיות הערבית ושל האסלאם הרדיקלי המתרחשת גם מתחומי מדינת-ישראל של 1967. במילים אחרות, הבעיה האמיתית אינה מתמקדת בחיילת הישראלית שהפכה למושא של לינץ' תקשורתי, אלא הבעיה האמיתית נוגעת למחסומי הטמטום והצביעות הקיימים למהדרין בתקשורת הישראלית על גווניה השונים. לאחר שהתקשורת הישראלית דחקה את אברג'יל לפינה באלימות גסה, עיתון הארץ "מתפלא" על תגובותיה הזועמות של אברג'יל על סיקור התקשורתי בעניינה (כפי שהדבר בא לידי ביטוי באתר האינטרנט של העיתון ב-19 באוגוסט 2010).

 

יכול להיות שצריך לכתוב כמה מילים גם על דבריו של מבקר הטלוויזיה איתי סגל שהתפרסמו בעיתון ידיעות אחרונות ב-18 באוגוסט 2010 (בעמוד 20), שכן לדעתו של סגל "אברג'יל היא לא דמות טלוויזיונית. היא גסה. עילגת, אגרסיבית", וכן היא "מצוידת בפירסינג בשפה התחתונה ועיצוב גבות מדאיג". אולם, דבריו של איתי סגל באמת אינם ראויים להתייחסות, משום שאין כאן "בעיה עיתונאית אמיתית" אלא זו בעיקר בעיה מנטאלית הראויה להתייחסות של טובי המומחים. וקצת חומר למחשבה על התקשורת הישראלית של 2010: "הפיל" של ערוץ 2 (מסמך גלנט), הוליד עכבר קטן.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "חיילת ישראלית אחת אמיצה, מול צבא של פחדנים", מגזין המזרח התיכון, 20 באוגוסט 2010.

 

 

 

 

הוספת תגובה שלח לחבר

  • מאמר מאלף
  • העליהום הבינלאומי
  • תרגום לאנגלית
  • מעולה, כרגיל
  • אתה צודק בנתונים
    • מקדישה זמן יקר ואולי גם סיכון חיים
  • דמוקרטיה מזויפת




גלריית המגזין

 

 

 29 במרץ 2024

 

טרור אסלאמי: 354 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה - כולל כ-90 טרוריסטים מוסלמים שנהרגו בעזה

 

 

欢迎 来 到 中东 杂志

 

 

世界 各地 的 伊斯兰 恐怖 主义 

 国际 政治 和 以色列 历史

 

מגדל דוד

 

טרור אסלאמי נגד נשים

 

נשים כשפחות-מין באסלאם 

 

לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמים מדי שנה 

 

הטרגדיה הכפולה של הנשים היזידיות בעיראק

 

את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5 

 

סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה 

 

 

מאמרים על טורקיה

 

פרויקט מחקרי - הצבא הטורקי מגן החילוניות הטורקית 

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

 

ארדואן משתעשע בטורקיה על חשבון הפלסטינים 

 

 קפריסין והתרגיל הטורקי

 

ארדואן עדיין מסוכן למדינת-ישראל 

  

 

 מאמרים על אפריקה

 

סומליה - סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה

 

האיום כלפי הנוצרים בבורקינה-פאסו 

 

 אפריקה מנסה להילחם בטרור האסלאמי הקטלני

 

טרור אסלאמי, פליטים ומלחמת-אזרחים בקמרון

 

אנטומיה של טרור אסלאמי קטלני במוזמביק 

 

אלימות נגד נוצרים בעולם-המוסלמי ובמדינות נוספות 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באגם צ'אד 

 

כמה עולה התמיכה הצבאית במאלי המוסלמית 

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

Israel 2024 - 9.7 Million People 

 GDP Per Capita 2024 - 55,000 Dollar

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

אתר מידה

מגזין אלכסון 

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2024-2006

 

תמיכה במגזין המזרח-התיכון 

 

欢迎 来 到 中东 杂志 

 

 

עורך: ד"ר יוחאי סלע

 

sellayohai@gmail.com