כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
מִשְׂמֹאל תִּפָּתַח הָרָעָה - מאמר ראשון בסדרה
תאונות דרכים בעולם-המוסלמי - רוצחים בשם אללה
תרבות ופוליטיקה: איך אומרים דמוקרטיה בערבית?
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית
אליאס מורקוס - לקחי הניסיון: חלק ראשון
מישל סולימאן - הרמטכ"ל, כמועמד לנשיאות לבנון
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
המשבר הפוליטי בלבנון
מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
בעקבות דו"ח וינוגרד: יש לנו בעיה תרבותית
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
תקשורת - להתרפק בנוסטלגיה למנהיגי העבר
דרך אסד בלבנון
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל
פאדימה סהינדל – רצח ידוע מראש
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir

הכנת שיעורים, בעיני אללה, חשובה יותר מרעלה

מאת: העיתונאית לינדה מנוחין

09.08.2010


 

 

 

נוכח הויכוחים סביב הצעת החוק של ח"כ מרינה סולודקין מקדימה לחייב עוטי רעלות בקנס, מצאתי עניין מיוחד בדברי ההסבר: "מחבלים או גורמים עוינים אחרים עלולים להשתמש בכיסוי פנים במסווה של חופש דת לצורך ביצוע מעשי טרור או מעשי איבה אחרים כנגד מדינת-ישראל ו/או נגד אזרחיה". כלומר החוק מבקש לכאורה להגן עלינו מפני מחבלים! הזוי? לא במזרח-התיכון וגם לא באירופה. בשבוע שעבר, הצהיר שר-החינוך הסורי כי הרעלה מהווה סיכון ביטחוני. קדם להצהרה, החלטה של אותו שר, להרחיק 1,200 מורות מאוניברסיטאות פרטיות וממלכתיות משום שהן עוטות "בורקע" (برقع - רעלה לכיסוי הפנים), ולהעביר אותן למשרות מנהליות. הייתכן? מתברר שבמהלך השנתיים האחרונות, מדינות-ערב לא טמנו ידן במלאכת האיסורים על השימוש בכיסוי הפנים, אם בגלוי ואם בסתר.

 

ברצוני להפנות את תשומת ליבו של ח"כ ברכה למצבן של עוטות הרעלות במדינות ערב. עפ"י עיתון אל-קודס אל-ערבי היוצא בלונדון, גל של איסורים שוטף את מדינות-ערב, ובמסגרתו מורחקות מוסלמיות דתיות במדינות-המפרץ ממשרות בחינוך. בסוריה אין הדבר מפתיע, שהרי מדובר במשטר חילוני שאינו מעוניין בהתחזקות הזרם הסעודי הווהאבי במוסדות חינוך סוריים. מפתיע יותר שסעודיה, חממה דתית שהצמיחה את בן לאדן וחבר מרעיו הקיצוניים, מנהלת מזה כשנתיים מסע טיהור של המסגדים מאלמנטים קיצוניים, ומרחיקה אותם מעמדות השפעה בחינוך. בנסיכויות המפרץ, מחנכים ומורים מקומיים המזוהים עם האחים המוסלמים, הועברו למשרות ניהוליות או הוצאו לגמלאות, ואילו המרצים הסורים, המצרים והפלסטינים הורחקו אל מחוץ לגבולות המדינה.

 

בלגיה, צרפת וברצלונה כבר אסרו על השימוש בבורקע במוסדות ציבור, בטענה שהרעלה מנוגדת לערכי הדמוקרטיה, ומסמלת התבדלות חברתית ואף סכנה ביטחונית. הביקורת הערבית רואה סתירה בין ערכי הדמוקרטיה, המאפשרים חופש דת ופולחן בארצות אלה, לבין התערבותן בחופש הביטוי של אמונה דתית. במקום לשחרר את האישה מהכלא הנייד, כפי שכינה חבר פרלמנט צרפתי את כיסוי הראש, צעד זה, לדעת המבקרים הערבים, עלול להעניש את האישה המוסלמית עוד יותר, משום שימנע ממנה לצאת לרחוב גלוית פנים. הביקורת אף טוענת, שמהלכים מסוג זה רק יתרמו להתבדלות המוסלמית, בעיקר בקרב צעירים מוסלמים העלולים לטפח תחושת קיפוח של אזרחים מדרגה שנייה, ולמצוא תמיכה לזהותם הערבית בזרועות הטרוריסטים, המוסלמים הקיצוניים.

 

האיסורים על הלבוש בארצות-ערב עברו כמעט בדממה, בניגוד לביקורת הקולנית שעוררו באירופה. עם זאת, בשני המקרים ניתנה פרשנות דומה לכיסוי הפנים והגוף הנשי: הוא נתפס כאחד מסממני האסלאם הקיצוני, הרואה בתרבות המערבית לא פחות מאשר איום קיומי.

 

הרחקת הסממנים הדתיים, טוען אל-קודס אל-ערבי, איננה דבר רע כשלעצמו. הבעיה היא שבהיעדרם עלולה החברה הערבית להישאר ללא אלטרנטיבה. האם, שואל העיתון, עדכנו במדינות אלה את תוכניות הלימוד, שבהן ניתן מקום של כבוד לערכים כמו שוויון, צדק וחירות? לדידו של העיתון, המשך הטלת האיסורים על כיסויי הגוף עלול להטיל את החברה הערבית לתוך חלל ריק, שבו אין לא עקרונות מוסריים של דת ולא השכלה.

 

ידוע לכול כי הפיגור שממנו סובל העולם הערבי נובע בעיקרו ממצב החינוך הירוד בו, כאשר 50% מהאוכלוסייה, כ-150 מיליון איש, הם חסרי השכלה, והבערות בקרב נשים מגיעה ל-70%. הבעיה אם כן היא עמוקה הרבה יותר מביטולן של סממן חיצוני זה או אחר. היטיב לנסח זאת המשורר הסורי ניזאר קבאני בשירו "האם תרשו לי?": "האם תרשו לי לומר לבתי שהכנת שיעורים ודאגה ללימודים הן חשובות יותר בעיני אללה, ומועילות אף יותר משינון בעל פה של פסוקי קוראן ללא הבנת משמעותם?".

==

מאת: לינדה מנוחין, "הכנת שיעורים, בעיני אללה, חשובה יותר מרעלה", מגזין המזרח התיכון, 9 באוגוסט 2010.

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

שנאת יהודים באירופה - הסרט

 

המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית

 

שער ברנדנבורג

 

 גרמניה החדשה

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

התרבות הגרמנית משכתבת את ההיסטוריה הגרמנית 

תפקידה של התקשורת הגרמנית בעיצוב התודעה הלאומית

התקשורת הגרמנית והפוליטיקה של הזיכרון הגרמני

השילוש-הקדוש הגרמני - גרמנים, ישראלים ופלסטינים

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

משמאל תפתח הרעה - חלק ראשון

משמאל תפתח הרעה - חלק שני

השואה לא הייתה פשע נגד האנושות

איך אומרים דמוקרטיה בערבית?

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006