כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
כישלונה של קלינטון: הבוקר שלמחרת – היקיצה המרה
מכון גתה – ללמד גרמנית את הישראלי הברברי
האם עדיין מישהו חושב שיש סיכוי שדונלד טראמפ ינצח
משבר פוליטי באוסטריה ועוני אסלאמי עמוק בגרמניה
עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל
פוליטיקה ישראלית - דמוקרטיה בארץ הקודש
טרור אסלאמי – כמה בני-אדם נהרגו בחודש אפריל 2012
הדמוקרטיה המערבית בעידן התקינות פוליטית
אנגלה מרקל מול דונלד טראמפ – דו-שיח של חרשים
ועידת מינכן – התרפיה הקבוצתית של מדינות המערב
עיתון הארץ הוא דונלד טראמפ של התקשורת הישראלית
בחירות ארה"ב 2016 – שעתה של הילארי
דמוקרטולוגיה - הדמוקרטיה הישראלית ללא כחל ושרק - חלק ראשון
מגמות חדשות בדעת-הקהל הגרמנית בשאלת הפליטים
הבחירות לנשיאות ארה"ב - סקירת מצב, אפריל 2016 חלק שני
אובמה הפך את ארה"ב למיוזעת, אלימה ומטורללת
הלוגיקה הפאשיסטית של חברי-הכנסת הערבים
תקשורת פוליטית בישראל – הקשרים של השקרים
אנגלה מרקל – בין משבר הפליטים לאיומי הטרור האסלאמי

ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה בתקופה הממלוכית - חלק ב´

מאת: ד"ר רבקה שפק-ליסק

26.05.2010


 

 

 

 

היו מספר סיבות להתמעטות האוכלוסייה:

סיבה ראשונה, מעשי טבח בנוצרים הפרנקים בעת הכיבוש, שהביאו לבריחתם ההמונית מהארץ צמצמו את האוכלוסייה ב-100,000 - 120,000.

 

סיבה שנייה, מעשי הטבח והרדיפות נגד הנוצרים המזרחיים הביאו לבריחה מהארץ. הרס ערי החוף, בהם התגוררו בתקופה הצלבנית עפ"י ספרו של מירון בנבנישתי, The Crusaders in the Holy Land, p. 27

 

למעלה מ-60,000 תושבים, רובם, נוצרים-מזרחיים, צמצם את מספר הנוצרים המזרחיים לפחות ב- 50,000. היו מעשי טבח נוספים, אבל, אין נתונים מדויקים על מעשי הטבח.

 

סיבה שלישת, המגיפה השחורה ב-1347/8 ומגיפות נוספות בראשית המאה ה-15 הפילו חללים רבים וצמצמו באופן דרסטי את מספר התושבים. חסרים נתונים מהימנים ומדויקים על ממדי המגיפה השחורה בממלכה הממלוכית. חוקרים שחקרו את הנושא הגיעו למספר הערכות:

 

פרופ' אברהם פולאק העריך במחקרו "The Demographic Evolution of the Middle East: Population Trends Since 1348," בכתב-העת Palestine and Middle East, vol.10,No.5 ,May 1938, p.201, שאוכלוסיית סוריה, פלשתינה, לבנון ועבר-הירדן ערב המגיפה הייתה 1,200,000. מתוך נתון זה, אוכלוסיית לבנון מנתה 150,000,000.

 

החוקר המוסלמי אל-מקריזי (Al-Maqrizi), קבע ש-1/3 מאוכלוסיית מצרים וסוריה (כולל ארץ-ישראל המערבית) נכחדה במגיפה השחורה.

 

עפ"י הערכה זו נותרו בפרובינציה "אל-שאם", שכללה את ארץ ישראל המערבית, כ-800,000 תושבים.

 

חסרים, כאמור, נתונים רשמיים על מספר חללי המגיפה בארץ-ישראל המערבית, אולם, עפ"י הנתונים במצרים ובסוריה ניתן להקיש על המצב בארץ:

 

מצרים:

פרופ' Josiah Russell קבע במחקרו " The Population of Medieval Egypt, "Journal of the American Center in Egypt, vol. 5, 1966, pp. 69-82 שמתוך כ-4,200,000 תושבים במצרים נותרו לאחר המגיפה כ-3,150,000.

 

פרופ' פולאק הגיע למסקנה שאוכלוסיית מצרים הצטמקה מכ-3,000,000 לכ-2,000,000 (עמ' 201). המגיפה השחורה בקהיר נמשכה מסוף חודש ספטמבר 1348 עד לראשית חודש ינואר 1349, כלומר כ-5 חודשים. לפני המגיפה היו בקהיר, עפ"י הערכתו של Dols (עמ' 215) בין 500,000 - 600,000 תושבים. בקהיר ופרבריה הגיע מספר חללי המגיפה השחורה עפ"י הערכתו של Dols, The Black Death in the Middle East Michael.W. (עמ' 212) ללמעלה מ-100,000. באמצע המאה ה-16 חיו בה 430,000.

 

סוריה:

פרופ' אברהם פולאק העריך, כאמור, במחקרו "The Demographic Evolution of the Middle East: Population Trends Since 1348," בכתב העת Palestine and Middle East, vol.10, No.5 ,May 1938, p.201, שאוכלוסיית סוריה-רבתי מנתה ערב פרוץ המשבר כ-1,200,000 תושבים.

 

המגיפה בדמשק החלה ביוני 1348 ונמשכה עד סוף מרס 1349. אוכלוסיית העיר ירדה מ-80,000 ל-60,000 ועפ"י גירסא אחרת אף ל-50,000. עפ"י עדויות בנות הזמן הגיע מספר החללים בסוריה, כולל לבנון וא"י ל-400,000 והאוכלוסייה הצטמקה ל-800,000.

 

ארץ-ישראל המערבית:

Michael W.Dols, במחקרו The Black Death in the Middle East אינו מביא נתונים לגבי פלשתינה, אבל (עמ' 159 - 169) הוא מתאר את המצב במונחים כללים. בכפרים היה שיעור התמותה גבוה. מג'נין, למשל, נותרה בחיים אישה אחת. הדפוס של ירידת האוכלוסייה הכפרית נמשך לאורך המחצית השניה של המאה ה-14 וראשית המאה ה-15, ותמותת האוכלוסייה הכפרית ובעלי החיים פגעה קשה בחקלאות והביאה לצמצום היבולים, מחד-גיסא, ולעליית מחירי המזון, מאידך. תושבי הערים היו פגיעים אף יותר מהאוכלוסייה הכפרית בשל צפיפות האוכלוסין שהייתה גבוהה יותר מאשר באזורים הכפריים. מצד אחד, מדווח Dols על בריחת תושבים מהערים לאזורים הכפריים, ומצד שני, על בריחת כפריים לערים מכיוון ששם היו רופאים ורזרבות מזון.

 

הוא מביא נתונים רק על עזה וצפת:

בעזה הובאו ראיות על נטישת תושבים ועל תופעת השודדים שפשטו על הבתים הנטושים ושדדו את תכולתם. (עמ' 173). מושל נפת עזה דיווח על 22,000 חללים בעזה במגיפה שנמשכה מ-2 באפריל עד 4 במאי 1348.

בצפת, היה מספר החללים עפ"י דיווחו של המושל, 10,000.

מושל ירושלים הממלוכי ברח מהעיר עם משפחתו, אולם כולם נספו במגיפה (עמ' 174).

 

אומנם חסרים נתונים מדויקים על מספר החללים שהפילו המגיפות, החל מהמגיפה השחורה ואילך במאה ה-14 וראשית או אף אמצע המאה ה-15, אולם, ניתן לומר בוודאות שהייתה ירידה דרסטית במספר התושבים.

 

לאור מסקנה זו, אולי נתוני המיפקד העות'מאני הראשון, 8 שנים לאחר חיסול הממלכה הממלוכית, אינם נראים כה מופרכים, למרות שהחוקרים בדעה שנתוני המיפקד לא הביאו תמונה מלאה ומדויקת של המצב. ניתן להעריך שהמצב היה כדלהלן:

 

מתוך 470,00 תושבים נהרגו, נרצחו או ברחו 100,000 - 120,000 צלבנים, וכ-50,000 מהאוכלוסייה הנוצרית-מזרחית של ערי-החוף, לא כולל הרוגים מערים אחרות, כך שעוד לפני המגיפה ירד מספר התושבים ל-300,000.

 

אם במיפקד העות'מאני ב-1525/6 נספרו כ-120,000 ניתן להעריך שכ-180,000 ניספו במגיפות של המחצית השנייה של המאה ה-14 וראשית המאה ה-15.

 

Dols הגיע למסקנה ממספר מחקרים שעסקו באספקט הרפואי של המחלה, שהמגיפה השחורה, והמגיפות הנוספות שפקדו את האזור במחזוריות של שנים אחדות, פגעו קשה במערכת החיסונית של האוכלוסייה. שיעורי התמותה הגבוהים ביותר היו אצל מבוגרים בין הגילים 30 ל-40, שהם גילי הפוריות החשובים ביותר, והדבר פגע בילודה. כמו כן, הייתה תמותה גבוהה של תינוקות בין הגילים שנה ל-6 שנים, מה שתרם אף הוא לירידה בריבוי הטבעי.

 

המגיפה גרמה להצטמקות דרסטית של האוכלוסייה ובעקבותיה לנסיגה כלכלית וחברתית.

 

המחסור במזון עקב הצטמצמות שטחי החקלאות גרם לרעב ולתזונה לקויה ותופעות אלו החמירו עוד יותר את הדה-פופולציה של המזרח-התיכון.

 

סיבה רביעית, הידרדרות המצב הביטחוני והכלכלי בשלהי השלטון הממלוכי.

המלחמות ואי-היציבות הפוליטית ותאוות-הבצע של השליטים שעשקו את האוכלוסייה הביאו לעזיבה. המגיפה, הניהול הכושל ואי-היציבות הפוליטית פגעו באופן חמור בכל ענפי הכלכלה וגילוי הדרך להודו, דרך כף-התקווה הטובה, ע"י וסקו דה-גמה ב-1497 - 1499, פגע במעבר הסחר מהמזרח-הרחוק דרך מצרים. יחסי המסחר עם אירופה הצטמצמו, והיקף הסחר הבינלאומי ירד. כמו כן, היה מחסור במזון ובסחורות והייתה עליית מחירים שהייתה מלווה בפיחות ערך המטבע. המונופול שלקחו הממלוכים על תחומי סחר שונים החמירו את המצב. המצב הכלכלי הביא לעזיבה, אם כי חסרים נתונים.

 

לסיכום, העות'מאנים, שכבשו את ארץ-ישראל המערבית מידי הממלוכים ב-1516 מצאו ארץ דלת אוכלוסין, שחלק ניכר מאזוריה שוממים או דלי אוכלוסין ומצבה הכלכלי בכי רע.

--

מאמרים נוספים בנושא:

ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה בתקופה הממלוכית - חלק א'.

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית.

==

מאת: ד"ר רבקה שפק-ליסק, "ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה בתקופה הממלוכית", מגזין המזרח התיכון, 26 במאי 2010.

 

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • אני מופתע לגמרי
  • מצטרף לברכות




גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006