לכל אורך שנות ילדותי בעיראק, עוד בטרם בא לעולם השיר הידוע בביצועה של שלישיית "החלונות הגבוהים", ציוותה אותנו אמי ז"ל, שהיתה מופקדת על תיק החינוך והמורשת בבית, לצאת לפקוד בחג השבועות את קבר הנביא יחזקאל.

שיירת מסע הייתה יוצאת כל שנה בחג, לפיכך, מביתנו בבגדאד, בדרכה לקבר הקדוש השוכן בכפר אל-כִּפְל, לא הרחק מהגנים התלויים של בבל. לא היינו היחידים שעשו את הדרך לקברו של הנביא, שפעל בתקופת בית ראשון. זו הייתה הילולה ססגונית שלה היו שותפים יהודים רבים בימי הקיץ החמים. השיירות עברו דרך השוק הישן באל-כפל. שם הצטיידנו בנרות ובמלבושים חדשים, שאותם עטינו על עצמנו בבואנו לבקש את ברכת הנביא. עם הידלדלות האוכלוסייה היהודית בעיראק, תפסו את מקומנו המוסלמים כעולי הרגל לקברו של הנביא.

מאז נותר מתחם הקבר על תלו, ולאחרונה החלו בו עבודות שיפוץ. העבודה נעשו ביוזמתם של עיראקים שיעים, והיא התבררה כמסווה להסרת הכתובות העבריות וכיוזמה שנועדה לשנות את צביונו היהודי של האתר ולהפכו למסגד. בהודעה מטעם הממונה על הווקף השיעי בעיראק נאמר, שהרשות האחראית על העתיקות שוללת כל קשר יהודי לאתר.

הידיעה פשטה כאש בשדה-קוצים בקרב יהודים יוצאי עיראק הפזורים בעולם. בראש הנרתמים לפעול עמד חתן פרס ישראל לספרות ערבית, פרופ' שמואל מורה. חוברו עצומות, נעשו פניות לאינטלקטואלים עיראקים ולשגרירי עיראק באירופה, וכל זאת כדי להותיר את צביונו היהודי של המקום. בעוד שהפוליטיקה העיראקית עסוקה במלאכת הרכבת הממשלה העתידית, בעקבות הבחירות הדמוקרטיות לפרלמנט, פרסם אחד מגדולי השיעה במדינה, איתוללה אל-שייח' אל-ריכאבי, גילוי דעת בנושא. את דבריו הפנה ריכאבי, בן לשבט המתגורר לא הרחק מקבר הנביא יחזקאל, לעלי אל-סיסתאני, אייתוללה בכיר, אחד מגדולי הדור מקרב השיעה, שמרכזו בעיר הקדושה נג'ף.

באיגרתו ציין השייח' אל-ריכאבי: "למעשה, קברו של הנביא יחזקאל זה, לפי מיטב ידיעתי, שייך על-פי הקדש (וקף) לקהילה היהודית בעיראק. נוסף לכך, נודע לי שהדבר נעשה ללא היתר מראש מטעם היהודים, לשפץ, לחדש ולבצע".

שמירה על צביונו של קבר הנביא יחזקאל הינה מקרה-בוחן בהתייחסות העולם-הערבי לעשרות קברים של נביאים יהודים ברחבי עיראק, שהיו כפופים בעבר למנהלת הווקף היהודית. הנושא מעורר שאלות רבות ביחס לגורלם של אתרים יהודים הפרוסים בחצי-האי ערב בכלל, אליו הגיעו ראשוני היהודים לפני כ-3,000 שנה, אך בו שורדים כיום רק יהודים מעטים, כתוצאה מהקמת מדינת-ישראל וחילופי האוכלוסין שאירעו לאחריה. באיגרתו, ביקש השייח' אל-ריכאבי מהרשויות לעמוד לימין הצדק, היושר ושמירת הזכויות והרכוש, וזאת בהתאם לערכי האסלאם.

לאור תרומתם התרבותית של יהודי עיראק לארץ שבה חיו במשך מאות שנים ושממנה גורשו כפליטים, לא מיותר לצפות למחווה שיעית כלפי אתרי המורשת שהותירו אחריהם בארץ הולדתם, דוגמת קבר הנביא יחזקאל.

*גב' לינדה מנוחין ברחה מעיראק לישראל בשנת 1970, וכן היא הייתה הכתבת לענייני ערבים בטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית. www.lindamenuhin.blogspot.com

--

מאמרים נוספים בנושא:

תרגילים אסלאמיים בזיוף היסטורי.

ועידת דרבן השנייה והפליטים היהודים.

==

לינדה מנוחין, "קבר הנביא יחזקאל - בין השתלטות שיעית לבין שמירה על צביונו", מגזין המזרח התיכון, 28 באפריל 2010.