כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
בחירות ארה"ב, סקירה לחודש יולי 2012 – What Else Is New
העימות בין ארה"ב לצפון-קוריאה - משחקים באש?
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
טורקיה של ארדאון והטרור הכורדי – סבב חדש?
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
צדק היסטורי עם גולדה מאיר - מלחמת יום הכיפורים
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
טרור אסלאמי – נשים כשפחות מין – אפריל 2015
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
טרור אסלאמי – חג הרמדאן הקטלני של יולי 2014
ג´ון קרי – איזו עוד מדינה אני יכול להרוס במזרח-התיכון
מדינת-ישראל, הערבים והאמריקאים - מו"מ שמו"מ
בין מדינאות למשיחיות - ארבע מדינות לשני העמים
טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש פברואר 2012
האם פשרה היא הדרך הנכונה ליישוב סכסוכים
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
חיסולו של המטיף הסורי מחמוד אל-קאקה
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
התקשורת הישראלית קרסה בסופת השלגים האחרונה
נאום עבד אל-נאצר לאחר פירוק האיחוד עם סוריה

האם סקוט בראון יהיה הנשיא הבא של ארה"ב

ארה"ב

06.02.2010


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

ב-3 בפברואר 2010, טרוריסטים מארגון הטליבאן הפעילו מטען חבלה גדול שהתפוצץ בעת ששיירה משותפת של חיילים פקיסטנים וחיילים אמריקאים עברה סמוך לבית-ספר לבנות באזור צפון-מערב פקיסטן. כתוצאה מהפיצוץ, נהרגו שלושה חיילים אמריקאים. כמו כן נמסר על שלוש תלמידות שנהרגו אף הן מהפיצוץ שגרם לקריסתו החלקית של בית-הספר (שנבנה בסיוע אמריקאי). שלטונות הביטחון של פקיסטן מסרו על עשרות תלמידות נוספות שנפצעו בפיגוע - חלקן באורח קריטי.

 

ברחבי העולם-המוסלמי מתרחשים מידי יום מאות אירועי טרור הגורמים לעשרות רבות של הרוגים ולמאות פצועים. מעט מאוד מהאירועים הללו מגיע לכותרות הראשיות בתקשורת הישראלית ובתקשורת המערבית. לכאורה, האירוע שהתרחש ב-3 בפברואר היה צריך להצטרף לכרוניקת-הדמים הקטלנית של העולם-המוסלמי מבלי להסב את תשומת-הלב הציבורית אליו באופן מיוחד. במהלך השנה האחרונה, אמריקה הרשמית הכחישה באופן גורף את הידיעות על נוכחותם של חיילים אמריקאים על אדמת פקיסטן, וזאת למרות שבעיני כל מי שעקב אחרי ההתרחשויות במדינה זו, ההכחשה האמריקאית נשמעה מגוחכת לחלוטין. יום אחד לאחר האירוע הקטלני, מקורות בארה"ב מסרו על כ-200 חיילים אמריקאים השוהים על אדמת פקיסטן במסגרת הסיוע וההדרכה שמעניק הצבא האמריקאי לכוחות משמר-הגבול הפקיסטני.

 

בתחילת פברואר 2010 התפרסמו שני דוחות "מעניינים" בנוגע לסיכולים-הממוקדים שעורך הצבא האמריקאי בפקיסטן: דו"ח אחד מסר על מאות הרוגים פקיסטנים (לפחות 700 בני-אדם) רק בשנת 2009. דו"ח שני מסר על 123 בני-אדם שנהרגו מסיכולים-ממוקדים רק בחודש ינואר 2010. הנתונים בדוחות הללו נתמכים גם מההודעות רשמיות שיצאו מפקיסטן וגם מדיווחים של סוכנויות ידיעות שהתפרסמו מאז ינואר 2009 (ונאספו גם על-ידי מגזין המזרח-התיכון). הנתון הבא יבהיר את היקף הפעילות הצבאית האמריקאית בפקיסטן: ב-2 בפברואר 2010 הצבא האמריקאי ערך סדרה נרחבת של סיכולים-ממוקדים שגרמו למותם של 31 בני-אדם ביום אחד בלבד. כל הדוחות שהתפרסמו בעניין זה ציינו שמרבית ההרוגים הם אזרחים פקיסטנים חפים-מפשע שנקלעו לכוונת האמריקאית הקטלנית בשל מידע מודיעיני לקוי - הנסמך בעיקרו על מקורות מקומיים מפוקפקים.

 

הממשל האמריקאי של הנשיא אובמה מסרב להבין את הקשר הישיר שיש בין סדרת הסיכולים-הממוקדים שנערכה בפקיסטן ב-2 בפברואר 2010, לבין הפיגוע שבו נהרגו שלושה חיילים אמריקאים ב-3 בפברואר. ממשל אובמה גם מסרב להודות שיש קשר בין הסיכולים-הממוקדים שנערכו בתימן בנובמבר-דצמבר 2009, לבין הניסיון לפוצץ מטוס אמריקאי מעל דטרויט שנעשה ב-25 בדצמבר 2009. מאידך, ממשל אובמה גם מסרב להבין את הקשר בין הפגנת החולשה הנשיאותית בזירה הבינלאומית, לבין הזלזול המופגן כלפי ארה"ב מצד המדינות הרדיקליות כמו איראן, צפון-קוריאה וסוריה. כאשר ארגוני טרור אסלאמיים בסומליה שולחים איומים ברורים כלפי מדינה כמו קניה, משמעות הדבר שהטרור האסלאמי חש שיש ביכולתו להרחיב עוד יותר את שלוחותיו באפריקה, באסיה באירופה ובארה"ב. ממשל אובמה עדיין מסרב להבין שיש בעיה אקוטית של "טרור אסלאמי" חובק-עולם, שאינו נובע רק בגלל "חילוקי דעות מינוריים" היכולים להיעלם באמצעות עוד נאום נשיאותי. מעבר לתסבוכת הבינלאומית הנובעת מחשיבה שטחית של הנשיא אובמה, גם הזירה הפנימית בארה"ב סובלת מאותה חשיבה נשיאותית רדודה.

 

מינויים מפוקפקים לתפקידי מפתח בממשל הנוכחי

ברק חוסיין אובמה ביקש להביא רוח חדשה לוושינגטון. אולם אובמה המשיך לחשוב במונחים של ראש ארגון אתני בעיירה קטנה שמטרתו העיקרית הייתה לקדם אנשים לתפקידי-מפתח על בסיס עדתי ולא על בסיס כישוריהם ויכולותיהם לייצג את ארה"ב בזירה הפנימית והבינלאומית באופן הראוי ביותר. כך למשך, מינויה של שגרירת ארה"ב באו"ם - סוזן רייס; מינויו של שר המשפטים - אריק הולדר; מינויה של השרה לביטחון הפנים -  ג'נט נפוליטנו; ומינויו של ראש סגל הבית-הלבן - רם עמנואל.

 

אובמה גם אינו יכול להתנחם במדינות פנים מזהירה, שכן,  אם יש מישהו שמסמל את התדמית הרעועה של הממשל הנוכחי במדיניות הפנים, הרי זהו רם עמנואל ראש הסגל הבית-הלבן. אין תימה איפוא, שמייד לאחר שנודע ניצחונו המרשים של סקוט בראון מדינת מסצ'וסטס ב-20 בינואר 2010, עלו דוברים אחדים ברשתות הארציות בארה"ב ודיברו בגלוי על התדמית הברוטאלית של עמנואל. רם עמנואל הפך לדמות המייצגת את האלימות הפוליטית הפנימית השוררת בין הדמוקרטים לרפובליקנים מאז שהחלה כהונתו של ברק חוסיין אובמה. לפיכך, הקריאות לפיטוריו של רם עמנואל גברו לאחר נצחונו של סקוט בראון.

 

שעות אחדות לאחר שנודע נצחונו המרשים של סקוט בראון במדינת מסצ'וסטס, הוא עלה לשאת נאום ראשון מול קהל אוהד, מריע ומופתע לטובה לנוכח גודל ההישג במדינה הנחשבת למדינה ליברלית באופן מסורתי. זה היה נאום מרשים, בדיוק כמו שאמריקה אוהבת לשמוע: בראון נשמע רהוט, נקי, מדויק (ללא טלפרומפטר) וללא התלהמות אידיאולוגית קיצונית. אמריקה הפטריוטית, המסורתית והממוקמת במרכז, החלה לחפש את קרבתו של סקוט בראון, משום שבראון מייצג את מה שברק חוסיין אובמה רק מתיימר להציג לעיני הציבור האמריקאי. לאור המפלה הדמוקרטית של החודשים האחרונים, הבית-הלבן גילה מחדש את רשת הטלוויזיה "פוקס ניוז", וזאת לאחר חודשים ארוכים של חרם נשיאותי ילדותי. בסקר דעת-קהל שנערך בינואר 2010, התברר כי 47 אחוזים מהנשאלים טענו שרשת "פוקס ניוז" נחשבת בעיניהם לרשת אמינה - זהו נתון גבוה במיוחד בהשוואה לנתונים שהשיגו שאר הרשתות הארציות. ציבור גדול ורחב באמריקה מבין שאי-אפשר להתחבא לאורך-זמן מאחורי הטיעון הרעוע שברק חוסיין אובמה ירש מצב מסובך בעקבות מדיניותו של הנשיא הקודם - ג'ורג' וו. בוש. מאת: ד"ר יוחאי סלע, "האם סקוט בראון יהיה הנשיא הבא של ארה"ב",  מגזין המזרח התיכון, 6 בפברואר 2010.

--

מאמרים נוספים בנושא:

מדוע הישראלים אינם סומכים על ברק חוסיין אובמה.

אמריקה הפטריוטית והמסורתית מחכה ל-2012.

התקשורת הישראלית מתרגשת מתום פרידמן.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

 

15 בדצמבר 2018

 

הרהורים על הצעת חוק הלאום

 

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2018-2006