כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
אל-לג´ון - תרגיל בגניבה היסטורית
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
מטורף מי שרוצה לפתוח במלחמה נגד ישראל
פוליטיקה ישראלית חדשה, מתונה וליבראלית
ציפי לבני - האכזבה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
חדשות המזרח התיכון
ירושלים של טראמפ – האומנם פיל בחנות חרסינה?
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
בעולמו של דונאלד טראמפ - מאמר ראשון מתוך שניים
ביקור נתניהו - בין נוקשות אידיאולוגית לגמישות דיפלומטית
טרור אסלאמי – דוקטרינת ברק אובמה – אוקטובר 2016
משבר פוליטי באוסטריה ועוני אסלאמי עמוק בגרמניה
מגמות חדשות בדעת-הקהל הגרמנית בשאלת הפליטים
התהליך המדיני – תרגילים פוליטיים ותודעה עצמית כוזבת
עם טיפ-טיפת מזל - אובמה וביטחון מדינת-ישראל
מוסר, זכויות-אדם ותמיכה בפלסטינים לא הולך ביחד

דו"ח גולדסטון משרת את האינטרסים הישראלים

מאת: ד"ר יוחאי סלע

03.10.2009


 

 

 

רבות מהתגובות הישראליות הנוגעות לדו"ח גולדסטון היו על סף ההיסטריה - בעיקר ברמה התקשורתית לצד תגובות נזעמות (ומוצדקות) מצדו של הציבור הישראלי השפוי. מזווית הראייה הישראלית, בעיקר לאור המאבק הישראלי המתמשך מול הטרור הערבי, הלוגיקה שעמדה מאחורי הקמת הוועדה וחיבורו השערורייתי של הדו"ח, משחקים היטב לידיה של ישראל ומדגישים ביתר-שאת את טענותיה של ישראל לאורך כל שנים האחרונות בשאלת יחסו הפשרני והסלחני של האו"ם בנוגע למדינות הרדיקליות, למדינות המוסלמיות ולארגוני הטרור הרצחניים.

 

גם אם קוראים באופן שטחי את דו"ח גולדסטון, ניתן להבחין מייד שהוא נכתב עם קצף אנטישמי שנמרח על שפתותיהם של חברי וועדת הבדיקה. ניואנסים, רמזים, ניסוחים מפקפקים, אמירות שטחיות, התעלמויות מכוונות והטיות פוליטיות גלויות, שזורים למכביר בין דפי הדו"ח והם נועדו בראש ובראשונה לבסס, לכאורה, כתב-אישום כבד כלפי מדינת-ישראל. בשל טיפשותם של חברי הוועדה ושל העומד בראשה, מחברי הדו"ח ניסו בכל כוחם לספק הצדקות מצוצות מהאצבע כדי להרשיע את ישראל בכל מחיר לאור המבצע בעזה, תוך כדי התעלמות מכוונת מאירועים שקדמו למבצע הצבאי הישראלי ומהאידיאולוגיה הבסיסית של תנועת החמאס המכתיבה את פעילותה הטרוריסטית נגד ישראל. אמנת החמאס של 1988 היא למעשה הבסיס שממנו היה צריך להתחיל לשרטט את הלוגיקה הרעיונית שעומדת מאחורי הפעילות הטרוריסטית של אנשי החמאס נגד תושבי מדינת-ישראל לאורך כל השנים האחרונות.

 

אף לא מדינה מערבית אחת תמכה בהקמת וועדת החקירה. עניין זה משחק באופן מושלם לידיה של ישראל, שכן חברי הוועדה הרשלנים יצרו במו-ידיהם מסמך "מרשיע", המציב קו ברור וגלוי-לעין בין המדינות הדמוקרטיות והליברליות כדוגמת ישראל לבין המדינות והארגונים הגזעניים והפשיסטים כדוגמת איראן ותנועת החמאס. באופן פרדוקסלי, הדו"ח ניסה להרשיע במזיד את ישראל, אך למעשה הדו"ח הוא כתב-אישום חמור נגד כל המדינות בתבל המנהלות מאבק מר ועיקש נגד שלל ארגוני הטרור הנתמכים בידי המדינות הרדיקליות המעניקות לארגונים הללו תמיכה צבאית וחומרית גלויה. על-פי המטווה הקיים בדו"ח גולדסטון, ניתן להרשיע באופן ברור את כל המדינות המוסלמיות, את מרבית המדינות האפריקאיות וכן את המדינות המערביות המשתתפות בלחימה פעילה באפגניסטן לצידה של ארה"ב.

 

הדו"ח כמנוף ישראלי

בדיעבד, הסתבר, שההחלטה הישראלית שלא לשתף פעולה עם וועדת החקירה הייתה מוצדקת ונכונה. בשל הסירוב הישראלי המוצדק, חברי הוועדה ביקשו להעניש את ישראל באמצעות חיבורו של מסמך חד-צדדי הבנוי לתלפיות בהתאם לרוח האנטי-ישראלית הגלויה השוררת בקרב אחדות מהמדינות המוסלמיות הרדיקליות. אולם, בשל אופיו החד-צדדי והמקומם של הדו"ח, דינו יהיה כדינה של ועידת דרבן הראשונה שהתקיימה בדרום-אפריקה ב-2001, שהפכה לאורגיה אנטי-ישראלית אלימה. ויחד עם זאת, לישראל אסור להניח כי הגל העכור הזה יעבור ויעלם מאליו. אלא, על מדינת-ישראל לנהל מערכה מדינית מקיפה במטרה לנצל את עיקרי הדו"ח החד-צדדי הזה לתועלתה העתידית.

 

בקרב הציבור הישראלי שוררות הנחות שגויות אחדות המשפיעות לעיתים קרובות מידי על מקבלי-ההחלטות בישראל. א: ישראל מדינה מבודדת בזירה הבינלאומית. ב: מרכזיותו של הסכסוך הערבי-ישראלי בזירה הבינלאומית. ג: שאלת קיומו (או אי-קיומו) של מערך הסברה ישראלי אפקטיבי.

 

כעת נהפוך את סדר הדברים כדי להבהיר את העניין. מערך ההסברה הישראלי מתנהל על-פי רוב בגלל שתי ההנחות השגויות הראשונות, דהיינו "ישראל מבודדת" ו"מרכזיותו של הסכסוך הערבי-ישראל". בשל שתי ההנחות השגויות הללו, המקבלות ביטוי בלתי פרופורציונאלי בתקשורת הישראלית, נוצר מצב תודעתי שבמסגרתו ישראל נדרשת להביע התנצלות רבתי על כל צעד ושעל. מערך ההסברה הישראלי, מעצם שמו, פיתח לו גישה מסורתית של התנצלות והתנהלות חסרת-ביטחון בזירה הבינלאומית - גם אם ישראל נאלצת להגן על אזרחיה.

 

מדינות דמוקרטיות רבות (כדוגמת ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת והמדינות הסקנדינביות) אינן מנהלות מערך הסברה, אלא הן מנהלות מערך תעמולתי מקיף ושיטתי לטובת האינטרסים של מדינותיהן ולמען רווחת תושביהן. ידידיה הרבים של ישראל בזירה הבינלאומית מצפים ממנה להחליף את הדיסק ההתנצלותי המסורתי בעזרת מערכת תעמולתית מקיפה המתבססת, בין היתר, על מוסר, צדק ועל האמת ההיסטורית העומדת כולה לזכותה של ישראל.

 

מדינת-ישראל היא מדינה דמוקרטית, ליבראלית ופלורליסטית למופת. זו מדינה מסקרנת המתמודדת בזירות אקוטיות אחדות המעצבות את חייהם של מרבית האזרחים הגרים בה. בשל כך, רבים מידידיה (וגם מאויביה) בוחנים את מעשיה בדקדקנות סקרנית - לא כדי להטיח ביקורת, אלא כדי לקבל השראה. את הנתון הזה עלינו לנצל במלואו לטובת האינטרסים ארוכי-הטווח של מדינת-ישראל ולטובת מעמדה הבינלאומי, וזאת לא רק בזירה האירופאית המצומצמת ובזירה האמריקאית, אלא בזירות נוספות הפרוסות לפנינו.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "דו"ח גולדסטון משרת את האינטרסים הישראלים", מגזין המזרח התיכון, 3 באוקטובר 2009.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • ועכשיו עוד יותר




גלריית המגזין

 

 

21 בספטמבר 2018

 

הרהורים על הצעת חוק הלאום

 

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2018-2006