כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
אל-לג´ון - תרגיל בגניבה היסטורית
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
מטורף מי שרוצה לפתוח במלחמה נגד ישראל
פוליטיקה ישראלית חדשה, מתונה וליבראלית
ציפי לבני - האכזבה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
חדשות המזרח התיכון
ירושלים של טראמפ – האומנם פיל בחנות חרסינה?
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
בעולמו של דונאלד טראמפ - מאמר ראשון מתוך שניים
ביקור נתניהו - בין נוקשות אידיאולוגית לגמישות דיפלומטית
טרור אסלאמי – דוקטרינת ברק אובמה – אוקטובר 2016
משבר פוליטי באוסטריה ועוני אסלאמי עמוק בגרמניה
מגמות חדשות בדעת-הקהל הגרמנית בשאלת הפליטים
התהליך המדיני – תרגילים פוליטיים ותודעה עצמית כוזבת
עם טיפ-טיפת מזל - אובמה וביטחון מדינת-ישראל
מוסר, זכויות-אדם ותמיכה בפלסטינים לא הולך ביחד

היום מלאו חמש שנים לפטירתה של המשוררת נעמי שמר

נעמי שמר

26.06.2009


 

 

 

היום לפני חמש שנים נפטרה המשוררת והמלחינה נעמי שמר ז"ל. אף כלי תקשורת בישראל לא טרח לציין זאת - "כנראה" בשל מותו של מייקל ג'קסון. אנחנו שמחים להיות המגזין היחידי בישראל שטרח להזכיר את יום מותה של המשוררת הדגולה שהשפיעה רבות על התרבות הישראלית בדורות האחרונים.

 

שמר נולדה בקבוצת כנרת ב-13 ביולי בשנת 1930 י"ז בתמוז תר"ץ, להורים שהיו ממייסדי הקבוצה, רבקה ומאיר (יוסף) ספיר (ספירוב, מיוצאי וילנה שבליטא). בעידודה של אמה החלה לנגן בפסנתר בגיל שש. כשבגרה, למדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובירושלים. כששבה לאחר לימודיה לקבוצה, לימדה את ילדי המושבה ריתמיקה וכך נוצרו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן".

 

בשנת 1953 התגייסה לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל. לאחר שחרורה שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר "חמש-חמש" שבו כתבה מלים ללחניו. עם פזמוניה המוכרים יותר מן המחזמר נמנים "תרנגול בן-גבר", "רב האור והתכלת".

 

כשהזמין אותה חיים טופול לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת "בצל ירוק", החלה להלחין את מילותיה, כשהשיר הראשון במתכונת זו, "משירי זמר נודד" (הידוע בפי העם כ"הדרך ארוכה היא ורבה") שנכתב בשנת 1957, זכה להצלחה רבתי ונחשב ללהיטה הראשון. גם שירה "נועה", שהעידה כי כתבה אותו על עצמה, נכלל במופע זה (טקסט מתוך ויקיפדיה). ביום קבורתה, ספד לה ראש-ממשלת ישראל אריאל שרון במילים הנרגשות הללו:

 

"לחוף הכינרת, בין דשא לאבן, ברחש האקליפטוס וריח המלוח מובאת היום נעמי שמר למנוחות. נפלאתה אהבתה של נעמי לארץ ישראל, לטבע שלה, לנופיה, לאנשיה. היא הכירה את הצומח והעוף, את הקבוע והנודד, את הישן ואת בן החלוף. היא הצליחה במלל ובמנגינות נפלאות לחבר אותנו אל שורשינו, אל מקורותינו, לחבר אותנו אל ראשית הציונות ולהדביק אותנו בנכונות האהבה למכורתנו".

 

"נעמי הפגישה אותנו עם פריחת השקד, צחור החבצלת, גפן הבוסתן ושדה התלתן. עם חן החיזור, השובבות והעדנה; עם האהבה. עם חמדת הקיץ, צבעי השלכת והחמסינים במשלט. עם עייפות החיילים, ארבעת הבנים, עם הגעגועים לתרבות, לערכים ולשלום. עם ריח המדבר ונאדרות המכתשים, הלילות המפרכים והארוכים, עם החושך ועם הערפל האדמדם; עם משק הרוח, החוף והים; עם כיפת הסלע, דרכי העפר והעיר הלבנה. עם אורני ירושלים, אוויר ההרים הצלול והגעגועים לשלומה. עם הלב הנשבר - כי שנינו מאותו הכפר. שניהם מאותו הכפר, שניהם בשר מבשרנו, עצם מעצמנו, חלק מנפשנו".

 

"את כל אלה פגשנו בשיריה ופגשנו בה. נעמי שרה להם ועליהם בעדנה ובאהבה, והנציחה את יופיה של הארץ ועתיקותה רבת ההוד,במילה ובצליל, וחתמה אותם בתודעתנו כנשיקת שׂרף. העברית הנפלאה, הכישרון העצום והמבורך, האהבה הגדולה, יכולת הראייה והחן, הפכו לנכס לאומי תרבותי שלנו ושל מדינת ישראל. היום כשאנו נפרדים מנעמי שמר, אנו מרכינים ראש על צער הפרידה ומודים על המתת הנפלאה אשר נעמי העניקה לנו. יהי זכרה ברוך".

 

על דברי ההספד של ראש הממשלה, הוסיף שמעון פרס דברים בסגנונו המרשים והמיוחד: "מעטים האנשים המאחדים את העם כולו בהערצה לאישיותם, בהתפעלות מיצירתם ובעצב על פטירתם. נעמי שמר לימדה אותנו לשיר ולהתאבל ולשמוח יחד, כעם וכבודדים. כמשוררת רחל, כן גם היא באה אלינו מהכינרת, צלולה כמימיה, עמוקה כתחתיתה ויפת נוף מכל עבריה. אנו מתאבלים ואסירי תודה בעת ובעונה אחת".

 

המשוררת נעמי שמר נפטרה ב-26 ביוני 2004 - ז' בתמוז תשס"ד, והיא נטמנה בבית הקברות של קבוצת כינרת שבה נולדה, לצד הוריה ז"ל. מוגש לכם אחד מהשירים היפים של נעמי שמר, שהיא כתבה והלחינה, בשם "בהאחזות הנח"ל בסיני".

 

בהאחזות הנח"ל בסיני

המון דברים יפים ראו עיני

כמו למשל - חיילת יחפה

וצמתה מוטלת על כתפה.

 

ובחצר היו החיילים

צולים דגים גדולים על גחלים

המון דברים יפים ראו עיני

בהאחזות הנח"ל בסיני.

 

שם כל השרות והדליות והרינות

פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות

עם כל האור וכל הפנאי

אשר ראיתי בעיני.

 

בהאחזות הנח"ל בסיני

אני ממש שפשפתי את עיני

כשראיתי - מעשה כשפים -

ספרי שירה קטנים על מדפים

 

שירי רחל ו(כוכבים בחוץ)

כמו לפני שנות אלף בקיבוץ;

אני ממש שפשפתי את עיני,

בהאחזות הנח"ל בסיני.

 

כשכל השרות והדליות והרינות...

 

בהאחזות הנח"ל בסיני

אני לא האמנתי לעיני

כשפתאום פגשתי בפינה

את ארץ ישראל הישנה.

 

את ארץ ישראל האבודה

והיפהפיה והנשכחת,

והיא כמו הושיטה את ידה

כדי לתת ולא כדי לקחת

 

ואני לא האמנתי לעיני,

בהאחזות הנח"ל בסיני.

 

איך כל השרות והדליות והרינות...

 

בהאחזות הנח"ל בסיני,

המון דברים יפים ראו עיני

המון דברים יפים שבגללם

רציתי לחבק שם את כולם.

 

ללחוש לפרצופים הנבוכים;

הו מי יתנני במדבר "מלון אורחים"?

(הו מי יתנני במדבר "מלון אורחים?")

 

עם כל השרות והדליות והרינות,

אפסע לאט בתוך שדרת קזוארינות

עם כל האור וכל הפנאי

אשר ראיתי לפני במו עיני במו עיני.

 

אכן התקשורת הישראלית לא טרחה לציין את יום פטירתה, אולם שיריה ודמותה של נעמי שמר חיים בליבותיהם של מיליוני ישראלים גאים: עירונים, בני ההתיישבות העובדת וחברי תנועות הנוער השרים את שיריה מידי יום. יהי זכרה ברוך.

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • בשם כולם תודה לך
  • ערוץ 1 כן איזכר בצורה מכובדת




גלריית המגזין

 

 

21 בספטמבר 2018

 

הרהורים על הצעת חוק הלאום

 

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2018-2006