ב-12 בפברואר 2008 חוסל בדמשק עימאד מורנייה מי שהיה קצין המבצעים של ארגון חיזבאללה, וזאת לאחר מצוד חובק-עולם שהתנהל בעקבותיו במשך שנים אחדות בידי מדינות אחדות בעלות אינטרסים משותפים. באפריל 2008 נפוצו שמועות בתקשורת הערבית והבינלאומית על הדחתו של אסיף שווכאת שכיהן עד לאותה עת בתפקיד ראש-המודיעין הצבאי של סוריה. בתחילת אוגוסט 2008 פרצו חמושים אחדים לביתו של גנרל מוחמד סולימאן השוכן על חוף ימה השמור היטב של העיר טרטוס, וירו בו כדור אחד בראשו, ולאחר מכן נורה מטח נוסף של כדורים לעברו על-מנת לוודא את מותו וכדי להפגין סוג של משטמה וזלזול כלפי האיש.

שעות אחדות לאחר חיסולו של סולימאן, אתר החדשות הירדני "אל-בוואבה" פרסם את דבר הרצח שעורר גל של שמועות והשערות ברחבי-העולם. על-פי הידיעה שפורסמה באתר, מקור סורי הוא שדיווח לאתר על האירוע שטלטל פעם נוספת את המערכת הבכירה הרשמית של סוריה. האתר "אל-בוואבה" מקושר היטב למקורות מידע ירדניים כפי שהעיתון הלבנוני "אל-ספיר" מקושר היטב למקורות מידע בצמרת הצבאית והמודיעינית של סוריה ולצמרת הפוליטית של ארגון חיזבאללה. עוד נאמר בידיעה מהמקור הסורי, שסולימאן חוסל מירייה אחת שנורתה בידי צלף ששהה על יאכטה בנמל טרטוס. המקור הסורי (אם היה כזה), ביקש כנראה להסוות את שיטת הרצח ולהורות לכלי התקשורת בעולם להתמקד בגורמים חיצוניים מחוץ לסוריה כמי שביצעו את הרצח. מאז חיסולו של סולימאן, גורמים תקשורתיים ניסו לרמוז שידה של ישראל הייתה בדבר, וזאת בשל קרבתו האינטימית של סולימאן לפרויקט הגרעיני הסורי. רמז לכך נמסר במפתיע, ב-25 בספטמבר 2008, מפי ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי, שטען כי "חקירת הכור הגרעיני בסוריה התעכבה בשל חיסולו של איש-קשר בכיר של הסוכנות הבינלאומית בסוריה".

לאור הודעתו של אל-בראדעי, מקורות תקשורתיים ערביים העלו סברה שגנרל סולימאן חוסל בהוראת השלטונות הסוריים כדי למנוע את חשיפתם של סודות מדינה בעקבות החקירה שנערכה בידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהחלה לאחר הפצצת הכור הסורי בדיר אל-זור בספטמבר 2007. זאת ועוד, לקראת הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003, נמסר מפי מקורות מודיעיניים מערביים שסדאם חוסיין העביר את כל הארסנל הכימי והביולוגי של עיראק לסוריה. בעקבות הידיעות הללו, דוברים סוריים הכחישו נמרצות את החשדות הללו בטענה ש"סוריה חתומה על האמנה נגד פיתוח נשק גרעיני". אם באמת הועבר נשק כימי וביולוגי מעיראק לסוריה בשנים 2003-2002, סביר להניח שגנרל מוחמד סולימאן היה בסוד העניינים הכמוסים הללו. ויחד עם זאת, ראוי לציין שמאז 2003 סוריה החלה לגבש תפיסה אסטרטגית מרחיקת-לכת בכול הקשור להשגת ידע וטכנולוגיה ביולוגית וגרעינית. ניתן לייחס זאת גם להודעתו של דייויד קיי, מי שהיה ראש הצוות האמריקאי לחיפוש נשק השמדה המונית בעיראק, שטען בינואר 2004 כי חומר כימי וביולוגי רב הועבר לסוריה לפני המתקפה האמריקאית ב-2003.

לצד ההשערות הללו, שנגעו לסיבת חיסולו גנרל סולימאן, נפוצו שמועות נוספות על-כך שבעלי-בריתו האינטימיים ביותר של אסיף שווכאת הם אלה שביצעו את הרצח כדי לאותת למשפחת אסד שהדחתו של שווכאת אינה מתקבלת על הדעת. כמו כן, נמסר מפי גורמים ערביים שחיסולו של עימאד מורנייה על אדמת דמשק היוותה את הזרז העיקרי מצד אנשי משפחת אסד להיפטר משווכאת שהחל לצבור עוצמה פוליטית וכלכלית רבה בשל קירבתו למשפחה השלטת ומשום היותו ראש-המודיעין הצבאי הכול יכול של סוריה. לאור כל זאת, עולה השאלה איך עלה בידו של אסיף שווכאת לסלול את דרכו לצמרת הסורית למרות היותה סבוכה וקטלנית באורח-מסורתי, בעיקר מאז שמפלגת הבעת' תפסה את השלטון ב-1963.

מעגלים של איבה פנימית

שווכאת נולד בצפונה של עיר הנמל טרטוס למשפחה עלווית אמידה למדי. במקביל לשרותו בצבא הוא גם עסק בכתיבת דוקטוראט בהיסטוריה באוניברסיטת דמשק. בתחילה, שווכאת ניסה לבסס קשרים עמוקים עם השדרה האינטלקטואלית של סוריה מתוך תקווה שקשרים אלה יועילו לו בעתיד. לא ברור לחלוטין באילו נסיבות נפגש שווכאת עם בושרה אל-אסד - אחותו של הנשיא בשאר אל-אסד - אולם מלכתחילה משפחת אל-אסד התנגדה לקשר כלשהו בין השניים.

לאחר מותו הטרגי של הבן המועדף בסאל אל-אסד בתאונת דרכים ב-1994, שווכאת ובושרא התחתנו בסתר למורת-רוחם של בני משפחת אסד. חאפז אל-אסד ייחל ואף ציפה שבתו תתחתן עם אישיות עלווית מהמעמד הגבוה ושתהא בעלת-רקע משפחתי ללא רבב. שווכאת, שהיה גרוש ואב לילדים, ונודע בין-היתר כרודף נשים שהילך קסם על אלה שבאו עמו במגע קרוב. האיש החלקלק הזה, לדעת משפחת אסד, לא היה חתן ראוי לבת-המשפחה השלטת של סוריה מזה עשרות שנים. שווכאת מצידו, לא היסס להפגין את נאמנותו למשפחת אסד גם אם הדבר דרש ממנו, לעיתים קרובות מידי, לנקוט בצעדים אלימים ביותר, הן בזירה הפנימית של סוריה והן מחוצה לה.

מלכתחילה, היריב העיקש של שווכאת היה אחיו של בשאר אל-אסד, מאהר, שלא קנה את נאמנותו העיוורת של שווכאת והוא חיכה בקוצר-רוח למפלתו הגדולה של שווכאת. על היריבות בין השניים נפוצו שמועות רבות ברחבי סוריה. ב-1999 שווכאת נורה בבטנו, והוא הובהל לצרפת על-מנת להחלים מפציעתו. בתקשורת הצרפתית נמסר ששווכאת נורה בידי מאהר אל-אסד שהיה באותה עת קצין במשמר הנשיאותי. בעקבות התקרית, שווכאת שביקש ליצור ברית הדוקה עם אחדים מבני משפחת אל-אסד כדי לשמור על מעמדו, החל בהתקרבות הדרגתית לבשאר אל-אסד. קשרים אלה, הועילו לו לאחר שבשאר נבחר לכהן כנשיא סוריה מייד לאחר מותו של חאפז אל-אסד.

לאחר התקפת הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר 2001, שווכאת היה איש הקשר מטעם הנשיא אסד במגעים שהתנהלו עם גורמי ביון מערביים כחלק מהמלחמה הגלובלית נגד אל-קאעידה. אולם, הקשרים האלה נותקו לאחר שהתברר לארה"ב שהצמרת הסורית הוליכה אותה שולל למרות הבטחותיו הרבות של הנשיא בשאר אל-אסד. באורח מסורתי, הפוליטיקה הסורית חיה בשלום עם מצבים סותרים, דהיינו, מחד-גיסא היא לכאורה עוזרת למערב במלחמה נגד האסלאם הרדיקלי, ומאידך היא רותמת את הציר הרדיקלי לתועלתה. באופן דומה, סוריה אינה רואה כול סתירה במדיניותה לאור המגעים המדיניים בינה לבין ישראל, בשעה שהיא ממשיכה לדבוק באיראן, בחיזבאללה ובחמאס והיא אף מסייעת להם באופן הדוק במגוון רחב של נושאים הכוללים לוגיסטיקה צבאית וסיוע מודיעיני.

מקורות צרפתיים שנפגשו עם שווכאת אמרו כי הוא איש נבון, חכם, כריזמטי, נאה למדי, ולמרות היותו איש מסוכן הוא ניחן ביכולת לבחון מהלכים חשובים באופן מעשי. הצבתו באחד מתפקידי המפתח בסוריה - בעודו נשוי לאישה שנאמר עליה כי יש לה שאיפות פוליטיות מרחיקות-לכת - קוממו עליו אישים בכירים מקרב משפחתו הקרובה של בשאר אל-אסד.

שאיפות אישיות שאינן מתיישבות עם השאיפות של המשפחה ושרידותה של העדה העלווית, הציבו את שווכאת מלכתחילה בעמדה של חשדנות רבה כמי שעשוי לחולל הפיכה צבאית במדינה הסורית המופלגת. יריביו של שווכאת, מתוך משפחת אל-אסד, הזינו את החשד הזה ללא הרף, ודומה היה כי הם המתינו לשעת-כושר נאותה כדי להבהיר לאיש ולחבורתו הקרובה מי הם באמת הבוסים האמיתיים של סוריה הן מבחינה פוליטית, הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית.

בתקופתו של חאפז של-אסד, שנמשכה כ-30 שנה, צמחה בסוריה שכבה של אישים ששלטו בכל המערכות הציבוריות, הצבאיות והכלכליות של המדינה. קבוצה זו, המורכבת מבניהם וממקורביהם של חברי מפלגת הבעת' הבכירים, שולטת ביד רמה בנעשה בסוריה, והיא נהנית מכל מנעמי השלטון העומדים לרשותה. ויחד עם זאת, רק קבוצה קטנה של אנשים המורכבת ממשפחתו של בשאר אל-אסד, היא שבאמת קובעת בעניינים החשובים והאסטרטגיים כמו חלוקת תפקידי-מפתח או את מי להכניס למעגל הקרוב או את מי להרחיק לחלוטין. האפשרויות הגלומות בעוצמה הזו, מהווים פיתוי הולך וגובר בקרב אישים הנמצאים במעגל השני והשלישי של מקבלי ההחלטות בסוריה. ההתנהגות הפוליטית ההיסטורית של השלטון המרכזי בסוריה, לאורך השנים, מהווה דוגמא לנטילת הכוח בדרכים ברוטאליות. העוצמה המצטברת מהווה ברומטר נאות למידת ההצלחה של "הכוכב התורן" של הפוליטיקה הסורית בכל רגע נתון. לא לחינם, אלה המעוניינים להוכיח את נאמנותם למשפחת אסד, נוטלים על עצמם משימות ברוטאליות בשם המשפחה על-מנת לקבל נתח פוליטי כבד-משקל שיש בחובו גם זכויות כלכליות מרחיקות-לכת ואפשרויות לצבור נתח כלכלי משמעותי.

העדה העלווית חיה בפרנויה הולכת וגוברת בעיקר מאז שבשאר אל-אסד עלה שלטון בשנת 2000 בעקבות מותו של אביו, חאפז אל-אסד, ששלט בסוריה ביד רמה מאז תחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת. לשם הישרדותה של העדה העלווית, המשטר הסורי מוכן להרחיק לכת עד כדי חיסולים המוניים של פוליטיקאים ואנשי-רוח - ושל כל אלה הקוראים תיגר של השלטון המרכזי. סוריה הימרה על הציר הרדיקלי לא רק בשל האידיאולוגיה הפן-ערביסטית של מפלגת הבעת' הסורית, אלא משום שהציר הרדיקלי מנציח את האיבה ההיסטורית הקיימת בתוך העדות המוסלמיות ובתוך העולם-הערבי לתועלתה של סוריה ולתועלתה של העדה העלווית כולה, וזאת כדי להעניק לגיטימציה להמשך שליטתה למרות היותה עדת מיעוט בסוריה.

לבנון כאובססיה סורית

לבשאר אל-אסד ישנה אובססיה אישית בנוגע ללבנון. כאשר באסל אל-אסד נהרג בתאונת-דרכים, הוזעק בשאר אל-אסד למלא את מוקמו כיורשו העתידי של אביו - חאפז אל-אסד. במסגרת תהליך ההכשרה של בשאר, עד למינויו כנשיא סוריה, הוטל עליו לנהל את ה"תיק הלבנוני" בשם האינטרסים של סוריה ועל-פי האינטרסים של משפחת אסד.

שלושה אישים עזרו לבשאר אל-אסד להעמיק את ידיעותיו על לבנון: גיסו אסיף שווכאת שכיהן באותה עת כמשנה לראש המודיעין הסורי; מוחמד סולימאן שחוסל באוגוסט 2008. סולימאן היה הממונה, בין היתר, על סודותיה כמוסים של סוריה והוא תיאם בין גורמי המודיעין הרבים הקיימים בסוריה; השלישי היה שר-הפנים ע'אזי כנעאן שחוסל בביתו שבדמשק באוקטובר 2005. כנעאן היה המושל הצבאי הכל-יכול של סוריה בלבנון עד לשנת 2002. ב-20 שנות שירותו בלבנון, כנעאן ידע להפיק תועלת מתפקידו למען האינטרסים הכלכליים שלו ושל בני משפחתו והוא אף לא היסס לשתף פעולה בעניינים כלכליים עם רפיק אל-חרירי שחוסל בהוראת סוריה. גם אחיו של ראזי כנעאן מת בנסיבות מסתוריות ב-2007.

חיסולו של נשיא לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, ב-2005, מהווה דוגמא מצוינת למידת הנכונות של אישים מסוימים בסוריה לקחת על-עצמם סיכונים הרי-גורל. יום לאחר חיסולו של רפיק אל-חרירי שנעשה בעזרת מכונית-תופת, אסיף שווכאת קיבל את תפקידו החדש כראש המודיעין הצבאי הסורי, ובכך הוא הצליח למעשה להשלים מהלך שלם, עמוק וארוך-טווח של מאמצים אישיים שהחלו מהיום בו הוא פגש לראשונה את בתו של חאפז אל-אסד, בושרא. התפקיד החדש הציב את שווכאת באחת מעמדות הכוח החשובות ביותר במדינה, והוא לא היסס להשתמש במשרתו החדשה לצרכיו האישיים ולצרכיהם של בני משפחתו הקרובים ביותר. מעבר להיותה של סוריה מדינה התנהלת על-פי קווים המותאמים לסגנון הפוליטי הערבי השכיח, המערכת הפוליטית והצבאית הבכירה בסוריה מתנהלת גם כארגון כלכלי מאפיונרי שאינו בוחל בנקיטת אמצעים אלימים כדי להשיג את מטרותיו.

על-מנת להבין את עוצמת מעורבותם של שירותי-המודיעין של סוריה במהלכים מסוימים שהתרחשו בלבנון, הדוגמא של שאכר אל-עבסי תבהיר מעט את התמונה. אל-עבסי היה המנהיג של ארגון "פתח אל-אסלאם" שהתעמת עם הצבא הלבנוני במחנה נהר אל-בארד ב-2007. אל-עבסי היה כלוא בסוריה, אך הוא שוחרר ב-2005 כדי לעמוד מקרוב אחרי ההכנות שנעשו במחנה נהר אל-בארד לקראת יום פקודה. כשהסתיימו הקרבות במחנה בניצחונו של הצבא הלבנוני, מקורות לבנוניים מסרו כי אל-עבסי וסגנו נהרגו בקרבות וכי גופתו הועברה לבדיקה על-מנת לוודא באופן-סופי את גורלו. ימים אחדים לאחר מכן, הודיע שופט-חוקר לבנוני כי הגופה אינה של אל-עבסי. הסתבר, שהוא הצליח לחמוק לסוריה משם הוא פרסם הודעות אחדות במהלך 2008.

כאשר ביקר נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, בסוריה בספטמבר 2008, המשטר הסורי ביקש להעניק תמורה "נאותה" לביקור ההיסטורי של הנשיא הצרפתי. בשאר אל-אסד הודיע לנשיא צרפת ששאכר אל-עבסי עצור בידי שלטונות הביטחון של סוריה, וכי מתקיימים מגעים בערוצים הביטחוניים בשאלת הסגרתו ללבנון או להעמידו לדין בסוריה. שלטונות לבנון מסרו כי אין להם כל מושג על מגעים המתקיימים, לכאורה, בינם לבין הסורים בשאלת גורלו של אל-עבסי. לאמריקאים היו אינדיקציות אחדות שהמודיעין הסורי פנה לאל-קאעידה במספר הזדמנויות בהצעה לשתף פעולה בנקודות עימות אחדות בעולם-הערבי בעיקר בנוגע לעיראק. סוריה ביקשה לגייס לרשותה קבלן-ביצועים איכותי שיבצע למענה פעולות אחדות מבלי לחשוף ברבים שהיא עומדת מאחורי הפעולות הללו, כפי שהדבר התרחש בפעול עם ארגון "פתח אל-אסלאם".

סוג כזה של פעולה אופייני לסוריה גם מבחינה היסטורית: היא יוצרת את הבעיה; היא משטה בכל השחקנים האחרים; ולאחר מכן היא מתפטרת מהשחקן החלש ביותר כדי להפגין איתות של רצון-טוב במטרה לרכוש גמול כלשהו בעתיד לטובת האינטרסים הידועים שלה. המשחק הכפול הזה מנוהל היטב, לפי שעה, גם עם ישראל מאז שהחל המשא-ומתן המדיני בין שתי המדינות שנערך בחסות טורקית - עד למבצע "עפרת יצוקה" שהחל ב-27 בדצמבר 2008. גם המגעים בין הממשל האמריקאי של ברק חוסיין אובמה לבין סוריה, עלול להיקלע למבוי-סתום בשל התנהלותה המסורתית של סוריה המבקשת ליהנות מכול העולמות מבלי לשלם על-כך תמורה כלשהי בעיקר בכול הנוגע ללבנון, לנשק הבלתי-קונבנציונאלי ולנושאים הקשורים לשרידותה של העדה העלווית.

מעבר להיותה של סוריה כמדינה התנהלת על-פי קווים המותאמים לסגנון הפוליטי הערבי השכיח, המערכת הפוליטית והצבאית הבכירה בסוריה מתנהלת גם כארגון כלכלי מאפיונרי שאינו בוחל בנקיטת אמצעים אלימים כדי להשיג את מטרותיו. על-מנת להבין את מבנה-הכוח הפוליטי במדינה, להלן תיאור קצר של הנפשות הפועלות בסוריה - שיש להן השפעה עצומה על העניינים הפנימיים או שיש להן נגיעה הדוקה למאבקי הכוח על השליטה במדינה.

המשפחה השלטת והטוענים לכתר

אניסה לבית מחלוף - אימו של בשאר אל-אסד, ואשתו של הנשיא המנוח חאפז אל-אסד.

בשאר אל-אסד - נשיא סוריה הנוכחי. בנו של הנשיא חאפז אל-אסד. החל לכהן מאז שנת 2000.

מאהר אל-אסד - אחיו של הנשיא בשאר אל-אסד ואיש סודו הקרוב ביותר. מכהן כמפקד משמר הרפובליקה. מאהר נחשב לאיש החזק כיום בסוריה (נכון למאי 2009).

בושרא אל-אסד - אחותו של הנשיא הסורי, בשאר אל-אסד. ד"ר לרוקחות. בושרה נשואה לאסיף שווכאת, ראש המודיעין הצבאי הסורי. על בעלה נאמר שהוא הודח מתפקידו בשל פרשת ההתנקשות בעימאד מורנייה. בעקבות הדחתו של בעלה, נמסר שהיא מצאה מקלט בצרפת - עניין שהוכחש לחלוטין בידי גורמים רשמיים בצרפת. לאחר מכן נמסר שהיא קיבלה מקלט מדיני באחת ממדינות-המפרץ. גם ידיעה זו הוכחשה מכול וכל.

באסל אל-אסד - אחיו של בשאר אל-אסד. הבן המועדף של הנשיא המנוח חאפז אל-אסד. באסל נהרג בתאונת דרכים בינואר 1994.

מג'יד אל-אסד - אחיו של בשאר אל-אסד. מהנדס חשמל במקצועו.

מוחמד מחלוף - אחיה של אניסה, אימו של בשאר אל-אסד. למוחמד מחלוף יש ארבעה בנים, המיליארדר ראמי מחלוף (יליד 1969); חאפז מחלוף,  שהיה עד לתאונה הקטלנית בה נהרג בנו של חאפז אל-אסד, באסל, ב-1994; והתאומים איהאב ואיאד.

ראמי מחלוף - בנו של מוחמד מחלוף. האיש חולש על הכלכלה הסורית במגוון רחב של תחומים ועיסוקים. איש ברוטאלי ואלים שאינו בוחל באמצעים כדי לחזק את מעמדו הכלכלי. נודע כרודף שמלות אלים. בעל קשרים הדוקים עם מדינות המפרץ. לעיתים הוא משמש שליח של משפחת אסד למדינות-המפרץ בנושאים אחדים העומדים על הפרק ביחסי סוריה והעולם-הערבי. בניגוד למה שנרמז במקורות אחדים, ספק רב עם ראמי מחלוף העביר מידע העלול להזיק למשטר הסורי.

עדנאן מחלוף - אחיהם של מוחמד מחלוף ואניסה. היה מפקד המשמר הנשיאותי בתקופתו של הנשיא חאפז אל-אסד.

חאפז מחלוף - אחיו של ראמי מחלוף. מכהן כראש המנהלת הביטחון הכללי. אחד ממנגנוני הביטחון החשובים ביותר בסוריה.

איהאב מחלוף - אחיו של ראמי מחלוף. נודע כאיש עסקים ממולח.

אסיף שווכאת - בעלה של בושרה אל-אסד - אחותו של הנשיא בשאר אל-אסד. כיהן עד לאחרונה כראש המודיעין הצבאי. ועדת החקירה מטעם האו"ם שעסקה ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, חשדה בשווכאת כאחד האחראים המרכזיים בפרשה. ארגוני אופוזיציה סוריים הפועלים באירופה טענו ששווכאת תכנן לבצע הפיכה צבאית בסוריה, ובשל כך הוא הודח מתפקידו והושם במעצר-בית. רוברט פיסק, הכתב השנוי-במחלוקת של העיתון הבריטי האינדיפנדנט, טען שארה"ב תחת מנהיגותו של הנשיא בוש תכננה בסודי-סודות מזימה לערוך הפיכה צבאית בסוריה בעזרת גורמים פנימיים. פיסק ביסס את השערתו על סמך פגישה שנערכה בין הנשיא בוש לבין אנשי אופוזיציה סוריים הפועלים בארה"ב ובלבנון. פיסק טען שהפגישה שנערכה עם הנשיא הייתה חשאית, אולם המשתתפים עצמם פרסמו את דבר קיומה של הפגישה מייד לאחר מכן. ספק רב אם ארה"ב הייתה משתפת בתכנוניה "המזימתיים" גורמי אופוזיציה זוטרים שאחדים מהם אף מתגוררים בלבנון. סגן-נשיא סוריה לשעבר, עבד אל-חלים חדאם, שערק לצרפת ב-2005 היה המקור הראשי לשמועות הללו הנוגעות לכוונות לערוך הפיכה בסוריה שרובן היו פרי דמיונו הפורה. בנוסף לכך, גם אלמנתו של עימאד מורנייה האשימה גורמים בכירים במודיעין הצבאי הסורי ששיתפו פעולה עם ישראל בחיסולו של בעלה, וזאת לאחר שמורנייה גילה, לכאורה, את המזימה של הקושרים שביקשו לבצע הפיכה צבאית בסוריה.

מופיד שווכאת - אחיו של אסיף שווכאת. איש עסקים עתיר נכסים הפועל להרחבת עסקיו בזכות הקרבה המשפחתית. מבחינה כלכלית ועסקית, מופיד שווכאת חולש על החלק הצפוני של סוריה.

זיאד שווכאת - בן 31, בנו מנישואיו הראשונים של אסיף שווכאת. בשתיקת אביו הוא הפך למנהיג המאפיה המקומית בעיר טרטוס. גורמים באיחוד האירופאי, שהסתמכו על מקורות בביון הצרפתי, טענו שכנופייתו של זיאד ביצעה את חיסולו של גנרל מוחמד סולימאן באוגוסט 2008.

ריפעת אל-אסד - אחיו של הנשיא המנוח חאפז אל-אסד. מתגורר מחוץ לסוריה כגולה פוליטי וחולם לכבוש את סוריה מידי משפחת מחלוף-אסד. ריפעת מנסה כבר שנים רבות לשכנע גורמים מערביים בינלאומיים לפעול למענו כדי שהוא יקבל לידיו את השלטון בסוריה. ריפעת נהנה מתמיכתה של משפחת המלוכה הסעודית - עניין הגורר בעקבותיו חשדנות רבה ועוינות בין סוריה לסעודיה. על-מנת להביך את משפחת בשאר אל-אסד, גורמי אופוזיציה הפועלים בתוך סוריה תולים מידי פעם את תמונתו של ריפעת אל-אסד בחוצות הערים המרכזיות כדי לאותת לשלטון המרכזי של בשאר אל-אסד מי נושף בעורפו בכול רגע נתון.

עדכון מגזין המזרח התיכון: העיתון אל-קודס אל-ערבי, היוצא לאור בלונדון, פרסם ב-3 ביולי 2009, שאסיף שווכאת מונה להיות סגן-הרמטכ"ל הסורי, ובמקומו התמנה לראש המודיעין הצבאי עבד אל-פתח קדסייה, שכיהן עד כה כראש המודיעין האווירי של חיל-האוויר הסורי.

עדכון מגזין המזרח התיכון: ב-12 בדצמבר 2009, התפרסם בסוריה שמג'יד אל-אסד (אחיו הצעיר של בשאר), מת בגיל 43 לאחר מחלה ממושכת.

עדכון מגזין המזרח התיכון: ב-18 ביולי 2012 נמסר על חיסולו של שווכאת, יחד עם בכירים נוספים, מפיצוץ של מטען חבלה שהופעל במהלך ישיבה בטחונית שנערכה בדמשק.

--

מאמרים נוספים בנושא:

חיסולו של המטיף הסורי מחמוד אל-קאקה.

דרך אסד בלבנון.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "אסיף שווכאת - דיוקנו של ראש המודיעין הסורי", מגזין המזרח התיכון, 9 במאי 2009.

שיתוף בפייסבוק