כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
טורקיה מסוכנת למדינת ישראל
סתיו 2017 - על תחזיות פוליטיות ועל חזיונות (שווא)
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
היוזמה הסעודית: הברווזון המכוער - אגדה מודרנית
אל-נכבה (النكبة‎) – הפלשתיניזציה של המסכנוּת
רעיון הטלאי הצהוב מקורו באסלאם הקדום
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
אירופה הפסידה במלחמה עוד לפני שהיא החלה
צדק היסטורי עם גולדה מאיר - מלחמת יום הכיפורים
התקשורת צריכה לבקש סליחה בנימין נתניהו
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
התגובות בתקשורת הבינלאומית לפירוק האיחוד בין מצרים לסוריה
הפליטים הסמויים מן העין
חקירות ראש הממשלה - משפטולוגיה להדיוטות
ירושלים של טראמפ – האומנם פיל בחנות חרסינה?
נְתַנְיָהוּ בְּגוֹב הָחָקִירוֹת - פוליטיקה ישראלית 2017
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת

סיפורים קטנים על הכלכלה הישראלית

מאת: ד"ר יוחאי סלע

28.02.2009


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

לאור המשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על מדינת-ישראל, העיתונים החלו לפרסם כתבות על חיסכון וחסכנות מהיבטים שונים ומגוונים של החיים המקיפים אותנו. כך למשל, לאחרונה התפרסמה כתבה בעיתון עברי מוביל על: היכן אפשר לאכול מנה עסקית שאינה עולה על 40 ₪? אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא מכיר הרבה אנשים שיכולים להרשות לעצמם לאכול כל יום ארוחת-צהרים במחיר שכזה. כנראה שלהיות אינטלקטואל אינו מביא בחובו רווחה כלכלית, אלא אם-כן אתם כותבים מאמרי ביקורת נוקבים לעיתונות הזרה על המדיניות הישראלית, או שאתם מופיעים בערבים ספרותיים בינלאומיים ומספרים על "פשעיה" כביכול של מדינת-ישראל, או מדברים על "המצאתו של העם-היהודי". לסוג כזה של כתיבה תמיד יש ביקוש עולמי - זה משהו שהוא כבר מושרש בגנטיקה האנטישמית. אולם, נעזוב לרגע קט את הציניות ונתמקד בסיפורים הקטנים על הכלכלה הישראלית.

 

לפני שנחזור לעניין ה"ארוחה העסקית", הנה כמה נתונים שיבהירו לכם את התמונה על ההפקרות הכלכלית שהתחוללה ברחבי-העולם. במהלך השנים האחרונות התקשורת הישראלית צעקה לנו בהיסטריה על פלאי הכלכלה העולמית המתרחשים בסינגפור באירלנד, בארה"ב, באיסלנד, בבריטניה ובמקומות נוספים. התקשורת הישראלית, המונעת על-ידי רגשי-נחיתות, הטיפה לכולנו לקחת דוגמא מכל מיני ארצות בהן מתחוללת "מהפכה כלכלית אמיתית". הכותרות זעקו לעבר הפוליטיקאים הישראלים שהם מזניחים את המשק הישראלי. על-פי התקשורת הישראלית, מפעם לפעם התרחש "נס כלכלי" במקום אחר - אך "הנס" הזה דילג באורח-פלא מעל ישראל. אולם, מה שבאמת התחולל בעולם לא היה קפיטליזם או "נס כלכלי", אלא הפקרות כלכלית בלתי-מרוסנת של גורמים חמדניים חסרי-אחריות.

 

המשק הישראלי הוא נועז וחדשני. ויחד עם זאת, הוא מתנהג בריסון רב - גם מבחינה ממשלתית וגם מבחינה אישית של האדם הפשוט. על-מנת להבין את גודל המשבר הכלכלי המתחולל בעולם, ניתן להדגים זאת ביחס בין החוב הפרטי של האזרחים לבין הכנסתם הפרטית נטו. שימו לב לנתונים הבאים: החוב הפרטי בארה"ב עומד של 170 אחוזים מההכנסה הפרטית. בבריטניה החוב עומד על 180 אחוזים. באירלנד, שהייתה דוגמא ל"נס כלכלי" בעיני התקשורת הישראלית, החוב עומד על 200 אחוזים. לעומת זאת, בישראל החוב הפרטי עומד על כ-50 אחוזים מההכנסה הפרטית. כאשר מחירי הנדל"ן באירלנד קרסו ב-50 אחוזים, גם הבורסה בדבלין נפלה ב-75 אחוזים. זאת ועוד, הכלכלה האיסלנדית נמחקה בימים ספורים בלבד, והממשלות הקפיטליסטיות באירופה ובארה"ב אינן מהססות להלאים בנקים על-סף קריסה. מה שהתחולל בעולם הכלכלי לא היה קפיטליזם, אלא הפקרות מוחלטת - כפי שהדבר התרחש בבריטניה תחת שלטונו של טוני בלייר.

 

בפברואר 2009 נודע לציבור הישראלי שמועצת הפרס "דן דוד" המשותפת לאוניברסיטת תל-אביב, החליטה להעניק לטוני בלייר פרס בסכום של מיליון דולר. בנימוקי חבר-השופטים נאמר כך: "בלייר הצליח להוביל לשלטון, בשנת 1997, מפלגה חלשה וממוטטת. והודות לגישה מעשית, אמונה חזקה וכריזמה אישית החלה תקופה של צמיחה כלכלית ותרבותית מופלאה". בהתאם לרוח הדברים האלה, השופטים הוסיפו את המשפט הבא: "טוני בלייר תמיד ידע לשאול את השאלות החשובות וחש עמוקות על אופי העולם במאה ה-21".

 

סביר להניח שאף אחד מאבירי הצביעות המשפטית בישראל לא ינסה לעצור את טוני בלייר בגלל פשעי מלחמה שנעשו במסגרת נאט"ו בקוסובו, עיראק או אפגניסטן. סביר להניח שאף אחד מהפרופסורים למשפטים באוני' תל-אביב לא יימחה נגד טוני בלייר ביום בו הוא ישלשל לכיסו את הסכום האדיר הזה. אולם, השאלה היא, האם באמת טוני בלייר זקוק לסכום הזה? השאלה הזו מובילה אותנו למשבר הכלכלי העמוק המתחולל בבריטניה - משבר שראשיתו במדיניות הכלכלית הרשלנית של טוני בלייר. מייד עם כניסתו לתפקיד, הוא הצליח להפוך אומה שלמה לסוחרי נדל"ן תזזיתיים וחסרי-מוסר. בתקופתו עלו מחירי הנדל"ן בריטניה בכ-300 אחוזים, והוא עצמו ניצל את תקופת כהונתו כדי להפוך לסוחר נדל"ן ממולח. בתקופת כהונתו, נעלם הפיקוח על הבנקים שהעניקו משכנתאות של 125 אחוזים משווי הנכס. אזרחים רבים קיבלו הלוואות ללא בדיקה נאותה וסוגים שונים של כרטיסי אשראי ללא מגבלה - כך שהחובות הפרטיים התגלגלו מחשבון אחד למשנהו. כל הבועה הזו, שנוצרה בשל מדיניות כלכלית רשלנית, התפוצצה לאחרונה ברעש גדול, בשעה שהחובות של הבנקים בבריטניה נאמדים כיום בכ-600 מיליארד ליש"ט. אכן, "טוני בלייר תמיד ידע לשאול את השאלות החשובות וחש עמוקות על אופי העולם במאה ה-21".  הבנתם את הרעיון? כעת נחזור לעניין "הארוחה העסקית".

 

בתל-אביב מתחולל "פלא" כלכלי בלתי מובן. סביר להניח שהפלא הזה מתחולל בערים נוספות - קטנות וגדולות כאחת ברחבי ישראל. בכרם התימנים בתל-אביב (ליד שוק הכרמל), ארוחת-צהרים פשוטה יכולה להגיע לסכום מאוד מוזר ובלתי-מובן בעליל: מרק פשוט עם כמה עצמות עולה כ-32 ₪. צלחת קטנה של אורז ושעועית בלבד, יכולה להגיע לסכום של 18-20 ₪. כוס נס-קפה פשוט (בלי חלב) עולה 13 ₪. פיתה עם ממרח חומוס (רגיל לגמרי) וסלט העשוי בעיקר מכרוב לבן עולה 10-13 ₪. לא מדובר על מקומות מהודרים, אלא על מקומות פשוטים בתכלית הנמצאים מטרים ספורים מהשוק - שבשעות מסוימות קילו עגבניות לסלט יכול להגיע לשקל אחד בלבד. מסתבר, שבשווקים האלה לשקל הבודד עדיין יש ערך רב, ומכאן גם סוד כוחה של הכלכלה הפשוטה, הבסיסית הנמדדת על-פי "עלות-תועלת" וללא דמי-תיווך מרקיעי שחקים. תחשבו על זה פעם הבאה כשאתם קוראים בעיתונות הישראלית על "ארוחה עסקית" שאינה עולה על 40 ₪ בעקבות המצב הכלכלי הקשה המתרגש על ישראל, או שלא.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, סיפורים קטנים על הכלכלה הישראלית", מגזין המזרח התיכון, 28 בפברואר 2009.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

 

 27 במאי 2018

 

מוסר, זכויות-אדם ותמיכה בפלסטינים לא הולך ביחד

 

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2018-2006