כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
גיאוגרפיה או פורנוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון
בחירות בארצות-הברית, נובמבר 2016 – מאמר סיכום
כישלונה של קלינטון: הבוקר שלמחרת – היקיצה המרה
עם טיפ-טיפת מזל - אובמה וביטחון מדינת-ישראל
אקדמאים ישראלים בשירות הטרור הערבי
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
אנגלה מרקל מול דונלד טראמפ – דו-שיח של חרשים
המדיניות הגרמנית דחפה את בריטניה מחוץ לאיחוד
תקשורת פוליטית בישראל – הקשרים של השקרים
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
איראן השיעית תהפוך לטרמפולינה של גרמניה במזרח-התיכון
עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
הַפָּרָשׁ הלבנוני נכנס לפעולה
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית
כפרים ערביים על אדמה יהודית
דרך אסד בלבנון

סוריה של בשאר אל-אסד בעיני אמ"ן

מאת: ד"ר יוחאי סלע

22.11.2008


 

 

 

המצב בעולם-הערבי גרוע, עד גרוע מאוד. הדבר מתבטא מבחינה פוליטית, כלכלית, תרבותית ואנושית, ודומה הוא שמרבית המדינות הערביות נמצאות כבר דורות רבים במעגל אין-סופי של אלימות, בערות וקשיים כלכליים עמוקים. לבעיות יסוד אלה, הקשורות למערכת התרבותית והפוליטית המאפיינת כל כך את המדינות הערביות והמדינות המוסלמיות, יש רקע היסטורי עמוק הנטוע היטב בחברה הערבית לדורותיה. במערכת חברתית-פוליטית הבנויה בעיקרה על "שליט" ו"נשלטים" או "מלך" ו"נתינים", קשה לבנות חברה אזרחית בריאה הנשענת על זהות החורגת מגבולותיה הצרים של החמולה המשפחתית והעדתית הקשיחה.

 

מה שאירע ל"לאומיות הפלסטינית" רק בשנים האחרונות תחת מנהיגותו של יאסר ערפאת, התרחש גם בהקשר ללאומיות העיראקית, הלבנונית, הסורית, הירדנית וגם המצרית ברמות שונות של דחיפות ומשבר. גם הדת אינה מהווה יותר מסגרת הניתן לחסות בצילה המשכר, שכן היא משמשת לרוב מכשיר פוליטי המעניק לגיטימציה להתנהגות ברוטאלית ואכזרית בשם הרעיון השמימי ולמענו.

 

פה ושם מתעוררים איים של אופטימיות פוליטית הצצים לרגע, אך הם נעלמים כלאחר-יד גם בשל חסרונו של מעמד ביניים ערני, פוליטי, מבוסס וליברלי, שיהא בכוחו להשפיע על כלל החברה - לעומק ולרוחב - מבחינה כלכלית, מדעית ותרבותית. בשם שרידותו של השלטון המרכזי שועבדו רצונותיהם ורווחתם של האזרחים למען גחמותיו של השליט ומשפחתו. כך למשל, סוריה מוצגת בידי ראשי השלטון העדתי כ"בירת ההתנגדות הערבית" (דהיינו, טרור) וזרקור לאומני שצריך להכתיב את מהלכה של ההיסטוריה הערבית בזמן ובמרחב. אולם, לצערם הרב של האזרחים הסוריים, סוריה אינה עוד מדינה במובן המקובל, אלא היא עסק כלכלי-עדתי התנהל על פי גחמותיה של משפחת אסד ובעלי-בריתה הקרובים ביותר.

 

זוהי חצר ביזנטית קשוחה ואכזרית שהחלה לצמוח כבר מראשית כהונתו של חאפז אל-אסד (בן העדה העלווית) כנשיא סוריה, שהוא אביו של בשאר אל-אסד המכהן כיורשו החוקי במדינה ריבונית לכאורה. אך, במעשיה היא מתאימה יותר למשטרי המלוכה האבסולוטיים של ימי הביניים. הפרלמנט, המפלגות והתקשורת הם רק האמצעים דרכם מועברים הצווים השלטוניים (והמשפחתיים) לכלל האוכלוסייה הצייתנית. בתרבות הנשענת על המשכיות ושינון האופייניים כל-כך לעולם-הערבי, אין מקום ליוזמות אישיות ולפלורליזם מחשבתי במטרה לשפר את פני החברה בדרכים לא אלימות. וכך, אנו מגיעים לבן-לאדן שמעולם לא ראה ישראלי אחד בחייו, אך ללא כל ספק הוא יודע מה עלול להתרחש אילו היה נתקל בו לראשונה.

 

על-מנת להבין את גודל המשבר בו נתון העולם-הערבי, נציג זאת באמצעות הנתון הבא: במדינת-ישראל, בעלת האוכלוסייה של כ-7 מיליון נפש, מתפרסמים כותרים חדשים בכל שנה בכמות העולה על זו היוצאת בכל העולם-הערבי גם יחד. גם הספרות המתורגמת בישראל עולה בעשרות מונים על זו המתורגמת בכל העולם-הערבי. המשמעות היא שהעברת הידע האנושי שנצבר במשך מאות שנים מדלגת מעל העולם-הערבי בשם הפחד מהשפעות תרבותיות זרות או בשל חוסר-מודעות אזרחי ושלטוני. לעומת זאת, בעולם-הערבי קיימות כ-400 תחנות לווייניות המפיצות בדרך-כלל תרבות עממית ודברי שבח והלל לאסלאם או דברי חנופה לשליט ולבעלי-בריתו הקרובים.

 

שלום עם סוריה

לישראל יש גבול של שלום עם סוריה. למעט מקרים נדירים, כבר עשרות שנים לא התרחש אירוע ביטחוני אקוטי בגבול המשותף. אם עולה המתח הביטחוני בין שתי המדינות, ישנם מנגנונים רבים שבעזרתם ניתן להפחיתו במינימום עלות כפי שאירע פעמים אחדות במהלך השנה הראשונה שלאחר מלחמת לבנון השנייה. במצב הקיים, ישראל אינה מאיימת על סוריה, וסוריה אינה שולטת על החלק הצפוני של מדינת-ישראל.

 

ה"שלום" בין ישראל למצרים מחזיק מעמד בשל קיומו של מדבר סיני המהווה חיץ הכרחי בין שתי המדינות, כשם ששליטה ישראלית ברמת-הגולן מהווה ערובה להמשכו של ה"שלום" בין סוריה לישראל. מצרים אינה שולטת מבחינה צבאית על מרכזי האוכלוסייה הישראלית בנגב, וסוריה אינה מהווה איום על מרכזי האוכלוסייה בצפונה של ישראל. יתרה מזאת, לסוריה כרגע אין פיתוי להגביר את המתח הצבאי באופן מלאכותי או להזרים לרמת-הגולן המוני תושבים המוגדרים כ"פליטים פלסטינים" כדי שישמשו פלטפורמה להמשך המאבק בישראל בדרכים אחרות אם המשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית יקלע למבוי סתום - והוא יקלע למבוי סתום.

 

בתקופת שלטונו של חאפז אל-אסד, נאמר לציבור הישראלי מפי בעלי-עניין שכדאי לישראל "לסגור עסקה" עם מנהיג סורי חזק כדוגמתו. לא "נסגרה עסקה" נמהרת עם סוריה והנשיא הסורי הלך לעולמו בשנת 2000. כיום, שוב מטיפים לציבור הישראלי שכדאי לנו "לסגור עסקה" עם בשאר אל-אסד, שכן הוא מנהיג מוחלש ו"מי יודע מי יבוא אחריו". הטענות והתרוצים נותרו כפי שהם למרות שהנסיבות והתנאים משתנים ללא הרף גם ללא שום קשר למעשיה או למחדליה של מדינת-ישראל כלפי אויבותיה.

 

מה סוריה רוצה

על-פי הערכת ראש אמ"ן שנמסרה לאחרונה בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב, אמר האלוף עמוס ידלין ש"בשאר אל-אסד מוכן לשלום (עם ישראל) אם יקבל את מבוקשו". ובכן, מה מבוקשו של בשאר אל-אסד?

 

א. נסיגה ישראלית מלאה לקווי 1967. דהיינו, בעיני בשאר אל-אסד הכיבוש הסורי על רמת-הגולן יותר לגיטימי מהכיבוש הישראלי. מדובר על שטח של כ-1,200 קמ"ר הנמצא בידי ישראל, בעוד שהשטח הכולל של סוריה עומד על כ-184,000 קמ"ר, וזאת בהשוואה לגודלה של ישראל העומד על כ-21,000 קמ"ר בלבד.

 

ב. תמיכה כלכלית וצבאית של ארה"ב. דהיינו, שדרוגו של הצבא הסורי בעזרת הנשק האמריקאי.

 

ג. חסינות מלאה לשלטונה של משפחת אסד. דהיינו, המשך שלטונה של העדה העלווית בחסות המטריה האמריקאית, שלטון הנתפס בעיני סורים רבים כבלתי-לגיטימי.

 

ללא כל ספק, בשאר אל-אסד יודע מה הוא רוצה מהאמריקאים, כשם שחאפז אל-אסד ידע מה  צריך לבקש מהאמריקאים, אך מבלי לשלם על-כך בתפנית אסטרטגית מרחיקת-לכת המכירה בזכותם של היהודים להגדרה העצמית במדינה ריבונית, שכן סוריה היא "בירת ההתנגדות הערבית" ומבצרה של "הלאומיות הערבית". ישראל נכנסה להרפתקה מדינית וצבאית עם החמאס בעזה, והיא ממשיכה להעביר שקלים לרשויות הטרור בעזה; ישראל שרויה בעיצומה של הרפתקה מדינית וצבאית עם הרשות הפלסטינית; וכעת אנו נכנסים להרפתקה מדינית וצבאית חדשה עם סוריה רק בגלל שהיא "מוכרת" לנו שהיא המפתח העיקרי לשלום אזורי. מעניין מה אומרים על כך אנשי החמאס בעזה וחברי הציר הרדיקלי המתגוררים במרחביו הגדולים והעצומים של המזרח-התיכון? הבעיה, אם כן, אינה נוגעת כלל לשטח כזה או אחר, אלא לבעיה עמוקה הרבה יותר כפי שהסברתי בחלקו הראשון של המאמר.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "סוריה של בשאר אל-אסד בעיני אמ"ן", מגזין המזרח התיכון, 22 בנובמבר 2008.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

23 בספטמבר 2017

 

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006