כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
ראאד סלאח והאסלאם הפאשיסטי
חג הרמדאן האסלאמי וחגיגות האירוויזיון בישראל
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
טרור אסלאמי: החמאס הצליח להתיש את תושבי עזה
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
אירופה הפסידה במלחמה עוד לפני שהיא החלה
חוכמת הטיפש – השיח הציבורי במדינת-ישראל
אל-נכבה (النكبة‎) – הפלשתיניזציה של המסכנוּת
אקורדים צורמים בפרשת המלחין ריכרד ואגנר
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
פשעי-מלחמה - את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5
אסלאם ונצרות באירופה - השריפה בקתדרלת נוטרדאם
אויב בשער – מקונסטנטינופול ועד לשערי העיר בגדאד
רג´פ טאיפ ארדואן – לאן נעלם הנס הכלכלי של טורקיה
אירועי הנכבה והציפייה לקראת ספטמבר 2011
מה השתבש בתכנון המלחמתי של בכירי החמאס
רעיון הטלאי הצהוב מקורו באסלאם הקדום

תקשורת - להתרפק בנוסטלגיה למנהיגי העבר

מאת: ד"ר יוחאי סלע

27.09.2008


 

 

איך שלא נסתכל על זה, ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, עבר תהליך מזורז של הדחה ממשרתו. אולמרט הודיע לנשיא שמעון פרס על התפטרותו, ובכך רסן השלטון הזמני עבר לידי ציפי לבני שתנסה להרכיב ממשלה חדשה בראשותה. כמה זמן לבני תחזיק מעמד בכהונתה? הכל תלוי במידת החדירה של התקשורת הישראלית לחייה, למהלכיה, לעברה ולחיי משפחתה בעבר ובהווה. כמובן הכל תלוי גם בחבריה למפלגה ולכנסת ומה הם המכשולים שיציבו לרגליה. זאת ועוד, פתאום יצוצו חברים לשעבר שיספרו על אופייה האמיתי או המדומה. לפתע יצוצו פרשות ופרשנויות על עסקיו של בעלה. "כתבות תחקיר" ו"ידיעות בלעדיות" יתפרסמו על שחיתויות בעניינים שוליים שנעשו לכאורה ביוזמתה או מאחורי גבה וללא ידיעתה.

 

מאות אנשים עבדו עם ציפי לבני במהלך הקריירה הפוליטית שלה, וסביר להניח שיש לפחות אדם אחד (ואם אין כזה, אז ימציאו אותו), שלא היה ממש מרוצה ממהלכיה, מעבודתה או מאישיותה. עיתונאים אחדים ילוו את מעשיה ומהלכיה באהדה בלתי מוסתרת. רבים אחרים, מחכים לה בפינה למעידה הראשונה. ככל שיתרבו הפרסומים על מעשיה ומחדליה, ההשוואה לתקופת כהונתו של אהוד אולמרט תהיה בלתי-נמנעת. פתאום, בדומה לעבר, אנשים ועיתונאים יתחילו להתגעגע כשם שהתקשורת הישראלית הצבועה מתגעגעת לכל "מנהיגי העבר" גם אם הם עזבו או הודחו בהשפעתה בעקבות מסכת התעללות תקשורתית רחבה ועמוקה.

 

על-פי התקשורת הישראלית, מה לדעתה הציבור הישראלי רוצה ממנהיגיו הנבחרים? אז ככה, שידעו אנגלית כמו שצריך, עדיף במבטא אמריקאי, אבל לא במבטא דרומי כמובן. שיגורו בדירה צנועה - הכי טוב באחד מקיבוצי הצפון או הדרום, אך לא במרכז, משום שזה לא נחשב. שלא יעשנו סיגרים. שיחושו בנוח בחברת ילדים. וכמובן, שילדיהם שירתו בצבא (או במילואים), ואם הם נמצאים בחו"ל אז זו רק לתקופת קצרה להשגת תואר יוקרתי במדעים או למען שליחות עלומה בשם טובת המדינה. אסור להם לשתות יינות מובחרים או אלכוהול איכותי - מקסימום יין פטישים צבאי מעורבב במיץ תפוזים ישראלי (כמובן).

 

לעיתים נדמה שמאז שמפלגת הליכוד זכתה בבחירות של שנת 1977, התקשורת הישראלית אינה מסתדרת היטב עם ידיעות וחדשות טובות. לכן, היא מצפה מהמנהיגים הנבחרים שיצהירו כל בוקר מחדש שהמיתון בפתח, ושהחינוך בישראל כושל ביותר ושישנם איומים רבים על מדינת-ישראל, ובכלל תפקידו של ראש-ממשלה בישראל הוא התפקיד הכי קשה בעולם. אה, עוד משהו, שיש עניים ורעב בישראל ו.."אנחנו נעשה הכל כדי שילד ישראלי לא ילך לישון רעב". כמובן שבכל נאום לאומה, הציבור הישראלי מצפה לשמוע את המילים והביטויים האלה: "שחיתות", "ילדים", "דור העתיד", "פשע", "אנו נתגבר", "איום אסטרטגי" וכמובן "אנחנו מתקנים את הכישלונות של הממשלה הקודמת". אולם, הכי טוב להגיד "הממשלות הקודמות" - זה נשמע הרבה יותר רציני, יותר עמוק, יותר משכנע.

 

בקיצור, הישראלים מחפשים מנהיג צנוע, איכותי, אך עם קורטוב של יוקרתיות שלא תחרוג יותר מידי מגבולות הטעם הישראלי. ויחד עם זאת, המנהיג הצנוע, פרי רוחה של התקשורת הישראלית, חייב להיות מעורה היטב במה שקורה בעולם. כך למשל, אם הוא יישאל לפתע על מדיניותה המוניטארית של בורקינה פאסו (וולטה עילית) ועל תוכנית הפנסיה המדורגת של ממשלת סומליה, עליו להצהיר כי המצב בישראל הוא קשה מאוד ו"עלינו לקחת דוגמא מסומליה הניצבת לפתחו של שחר של יום חדש ובוהק בעקבות מדיניותה הכלכלית החדשה". מובטח לראש-מהמשלה, שבהשפעת התקשורת הישראלית ההיסטרית, כבר למחרת תוצג לו רשימה של חברי-כנסת שיבקשו לנסוע בדחיפות לסומליה כדי ללמוד איך היא מצליחה להתמודד עם בעיותיה הרבות, בעוד ישראל הכושלת מדשדשת במקום המון שנים, אבל ממש המון המון שנים.

 

ממשלת חירום לאומית

על-פי התקשורת הישראלית, כל יום הוא "יום היסטורי", כל אתגר לאומי הוא "איום אסטרטגי", כל תהליך פוליטי או מדיני הוא "מפנה דרמטי שישנה את פני המזרח-התיכון" וכל התרחשות שולית היא "אירוע מכונן". על כן, המצב קשה. המצב קשה מאוד עד בלתי-נסבל. בהתאם לרוח הדברים, פוליטיקאים הישראלים שהתאהבו בביטויים האלה, מצהירים כל אחד על-פי דרכו שיש להקים ממשלת חירום לאומית כדי להתמודד עם "האיומים התקשורתיים" האלה המוטחים לעברה של מדינת-ישראל מכל עבר.

 

הבעיה הפוליטית בישראל אינה מתרכזת רק בהקמת ממשלה כזו או אחרת, אלא היא נובעת בעיקר בשל חוסר יכולתן של הממשלות בישראל לשלוט באפקטיביות לאורך זמן. הרפיסות השלטונית הזו נוצרה בעידודה של התקשרות הישראלית ובשם המערכת המשפטית הצבועה הקיימת בישראל - ששתיהן יחדיו הן האיום העיקרי על הדמוקרטיה הישראלית. שתי המערכות הללו - התקשורתית והמשפטית - מנסות ללא הרף לשבור את רגליה של מדינת-ישראל כדי שהם יוכלו להצהיר מעל לכל במה ש"מדינת ישראל צולעת". הבנתם את הרעיון?

 

שנה טובה לכולם.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "תקשורת - להתרפק בנוסטלגיה למנהיגי העבר", מגזין המזרח התיכון, 27 בספטמבר 2008.

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • גדול! מאיפה הגיע האתר הזה...?!




גלריית המגזין

 

20 במאי 2019

 

 

טרור אסלאמי: 109 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה;

 

 

דיפלומטיה ישראלית של תרבות, מדע וטכנולוגיה

 

 

 

 

 


 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2019-2006