כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
טרור אסלאמי - עוד טבח קטלני בחבל-דארפור שבמערב סודאן
טרור אסלאמי – נשים כשפחות מין – אפריל 2015
בחירות בישראל 2015, הצעה לשיפורים
מדינת-ישראל זקוקה לאנשי-תרבות – ולא לשמאלנים נבערים
הפסטיבל התקשורתי ההזוי סביב פעולות תג-מחיר
האו"ם: שנת 2014, שנת הסולידריות עם הפלסטינים
פרס נובל לשלום על דיבורים ונאומים
הטרור האסלאמי "מטריד" את הממשל האמריקאי
מגמות חדשות בדעת-הקהל הגרמנית בשאלת הפליטים
התקשורת הישראלית והטרור האסלאמי בדרום-מזרח אסיה
טורקיה והמערב – פוליטיקה בינלאומית של חמומי-מוח
תעשיית השלום מתחזקת את אבו-מאזן המטורלל
תעתועי אקלים – האם עתיד האנושות בסכנה?
ענת וקסמן היא הקול האותנטי של השמאל הישראלי
האם הפוליטיקה הישראלית מבינה את אבו-מאזן
נוני דרוויש – ערבים למען ישראל
סיכום כרונולוגי של האירועים ברצועת-עזה - מרץ 2019
בר כוכבא ברמת-אביב ואוטופיה יהודית בירושלים
הדריאנוס בירושלים, פרעה בכנען ומוצרט במרכז אלמא

תקשורת חלטוריסטית בעידן הדיגיטלי

מאת: ד"ר יוחאי סלע

23.08.2008


 

 

 

 

כל ארבע שנים זה חוזר על עצמו. גם הפעם ניתן היה להריח למרחוק את צחנת הביקורת החלטוריסטית של התקשורת הישראלית על הספורטאים הישראלים בעקבות אולימפיאדת בייג'ינג.

 

לאמצעי התקשורת בישראל ישנם ניסוחים נפלאים כשהם מדברים על "שירות אמין ומדויק" המיועד לקהל הקוראים הרחב. לרבים מהם ישנן הצהרות מרקיעות שחקים - המוכנות לשליפה בכל רגע נתון - כדי לשכנע את הציבור על טוהר כוונותיהם העיתונאיות. אך, בדומה לפרומואים של אילנה דיין, המרחק בין ההצהרות הבומבסטיות לבין המעשים בפעול, הוא גדול ורב.

 

בעולם הדינמי של ימנו, התקשורת צריכה להתחרות על ליבם של קוראים החשופים למגוון גדול של ערוצים מתחרים בארץ ובחו"ל. לקוראי העברית ישנם מספר ערוצים מובילים - כמו אתרי חדשות, רדיו וטלוויזיה. לכאורה מתקיים פלורליזם תקשורתי, אך למען האמת, ההיצע הוא יחסית קטן על אוכלוסייה של 7 מיליון נפש. כך למשל, ישנו ערוץ טלוויזיוני אחד שזוכה לנתחים נאים, ועוד עיתון יומי מוביל שרבים מהישראלים רוכשים אותו בקביעות במשך מרבית ימי השבוע. לצידם מצטופפים ערוצי תקשורת אחדים המנסים לשרוד בכל מחיר כמו עיתון הארץ, עיתן מעריב והאתרים המתלווים אליהם. ערוץ 10 בקושי מצליח לשרוד, ובערוץ 1 עדיין לא למדו לעשות תפאורה נעימה לעין שתתחבר באופן הרמוני לקול ולתמונה למרות 40 שנות ניסיון טלוויזיוני. אין מדובר על קשיים בקישור הלוויני, אלא על היכולת להבין אסתטיקה וויזואלית פשוטה ונעימה לעין היודעת לחבר במקצועיות רבה בין תאורה, קול ותמונה.

 

בעולם של צביעות תקשורתית השוררת בישראל, מותר לבכות מרה על "העוני" בישראל אך במקביל לכך לשלם שכר רעב לעובדים זמניים. ומאידך, גם להטיף באופן אובססיבי על זכויותיהם של הפלסטינים על כל צעד ושעל, אך בקביל לכך גם לנהל מערכת המקפחת ביודעין את זכויותיהם של העובדים הזוטרים. בעולם שבו משלמים 250 ש"ח לכתבה, יש צורך למשוך את העין כמה שיותר מהר כדי לשרוד, גם אם זה בא על חשבון הדיוק, האמת, המוסר וההגינות הבסיסית הנוגעת להלבנת פנים ברבים במתכונת של בית-דין-שדה אלים חם ומיוזע.

 

לאחרונה נכנס לשוק התקשורת הישראלי עיתון יומי בשם "ישראל היום". גיליון הראשון של העיתון יצא לציבור ב-30 ביולי 2007, ומאז הוא צובר קהל קוראים רחב גם בשל היותו מחולק חינם בנקודות רבות ברחבי הארץ. כשנכנסים לאתר האינטרנט של "ישראל היום", מיד נתקלים בהצהרת הכוונות של העיתון במילים האלה: "ישראל היום נוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת - לא צועקת". מעל המשפטים האלה מופיע הביטוי "החזון", שבו מופרטים המטרות העיקריות לקיומו של העיתון בנוף התקשורתי הישראלי. בין היתר, מופיעות המטרות הנשגבות הללו של העיתון המובאות כאן כלשונן במילים האלה:

 

להיות הוגנים ומאוזנים: אנו בישראל היום מתחייבים להיות הוגנים, מאוזנים ומדויקים בכתבותינו. אנו נלחם בתופעת ה"ספינים". נביא תמיד את הסיפור המלא, על כל צדדיו ורבדיו, לאחר שבדקנו את כל העובדות וחשפנו את מקורן.

 

לזכור שאנחנו ישראלים: אנו בישראל היום מתחייבים לפעול ברוח המייצגת ומכבדת את הישראליות, הציונות והאידיאלים שעליהם נבנתה ומושתת מדינת ישראל. אנו מבטיחים לא לחטוא בקיפוח, באפליה או בהתנשאות כלפי קהלים מסוימים בחברה ישראלית. ישראל היום שואף להיות "הישראלי היפה" של העיתונות המקומית.

 

אכן מילים כדורבנות. מטרות נעלות. יופי של ניסוחים שנשלפו מקולמוסו של אמן מוכשר. טובי המוחות שהתאגדו סביב העיתון, הצליחו לנסח בהצלחה-יתרה משפטים מעוררי השראה המהווים נקודת פתיחה הצהרתית לכל עיתונאי מתחיל או צרכן תקשורת בן-יומו. אך, בואו נדלג על הציניות המתבקשת, וניגש ישר לעניין כפי שהוא מנוסח בפתיחת המאמר הנוכחי במשפטים האלה: "כל ארבע שנים זה חוזר על עצמו. גם הפעם ניתן היה להריח למרחוק את צחנת הביקורת החלטוריסטית של התקשורת הישראלית על הספורטאים הישראלים בעקבות אולימפיאדת בייג'ינג".

 

תקשורת ישראלית ללא תרבות

דמיינו לרגע את התמונה הבאה: ריצת 10,000 מטר לנשים באולימפיאדת בייג'ינג. בחוד, ישנן כמה ספורטאיות מוכשרות המובילות את הריצה. מאחור, משתרכת לה המשתתפת הסינית המתאמצת להדביק את הקצב. חבורת הספורטאיות המובילה עוקפת אותה כמעט פעמיים, דהיינו היא בפיגור של כ-800 מטר לערך. כשהסינית רצה את המטרים האחרונים הקהל המקומי ליווה אותה בתשואות על המאמץ העילאי לסיים את הריצה. שבוע לאחר מכן, מתקיימת ריצת 5,000 מטר לנשים. גם הפעם המשתתפת הסינית משתרכת מאחור, אך שוב הקהל המקומי מודה לה בתשואות רמות על המאמץ הרב שהיא השקיעה בריצה המתישה. דמיינו לעצמכם מה היה עולה בגורלה של הסינית אם היא הייתה חלילה ישראלית. עשרות כתבים היו מתגייסים "באומץ רב" כדי לשפוך את דמה בכל ערוצי התקשורת תוך כדי הפגנת זלזול לעגני וציני. מה שהתקשורת הישראלית עשתה לפוליטיקה הישראלית, למשפט ולחברה הישראלית, היא עושה באופן דומה גם לספורט הישראלי לאורך שנים רבות.

 

עיתונאים ישראלים אחדים - חלקם עבי בשר ומעלים עשן - מתלוננים שאין תרבות של ספורט בישראל. הם מקוננים מרה ובאופן עקבי על מצבו העגום, לכאורה, של הספורט הישראלי. ביקורתם הלעגנית מופנית כלפי מרבית ענפי הספורט בישראל, אך במקביל לכך הם מייצרים זבל חדשותי רכילותי המעיד בעיקר על אופיים האמיתי. בעיניהם, ענף הכדורגל הוא הדבר העיקרי. אולם, גם כאן הסיקור מתמקד באירועים ריכילותיים על חייהם של כדורגלנים ובנות-זוגם או על מאמנים ונשותיהם. כמה שיותר צהוב - ככה יותר טוב. במילים אחרות, לפני שבאים בטענות כלפי הספורטאים הישראלים, רצוי מאוד שערוצי התקשורת בישראל יבדקו היטב את איכותם האמיתית של כתבי הספורט.

 

שימו לב להצהרת הכוונות של העיתון "ישראל היום": להיות הוגנים ומאוזנים ולזכור שאנחנו ישראלים. אולם, כרגיל, המרחק בין ההצהרות הבומבסטיות לבין המעשים בפועל הוא כמעט בלתי ניתן לגישור. כך למשל נכתב בעמוד הראשון של העיתון (ב-21 באוגוסט 2008) בעקבות זכייתו של שחר צוברי במדליית הארד בשייט: "בניגוד לכל התחזיות, הוכיח שחר צוברי שהוא ספורטאי מזן אחר, על אף שנולד בארץ, גדל בה והתפתח בתוך החלטורה". בהתאם למסורת העיתונאית החלטוריסטית, כשאין תרבות תקשורתית נאותה ורצינית, מותר להתבטא בסגנון ירוד שכזה באישורו התמוה של העורך הראשי.

 

הנה דוגמא נוספת מבית מדרשו של העיתון ישראל היום: בעקבות כישלונו של אלכס אברבוך להעפיל לגמר בקפיצה במוט, העיתון בחר לתת כותרת לאירוע בזו הלשון: "ענף ישראלי חדש: קפיצה מתחת לרף" (21 באוגוסט 2008, עמוד 39).

 

לפיכך, נשאלת השאלה המתבקשת, לאור ההצהרות היומרניות של העיתון, מי באמת משתדל בכל כוחו להתבטא בכל מחיר הרבה מתחת לרף? מאידך, את השאלה הזאת אתם יכולים להפנות גם לעבר מרבית ערוצי החדשות בישראל שסיקרו בטון לעגני וציני את השתתפותם של הספורטאים הישראלים באולימפיאדת בייג'ינג.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "תקשורת חלטוריסטית בעידן הדיגיטלי", מגזין המזרח התיכון, 23 באוגוסט 2008.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

19 בינואר 2021

 

 

טרור אסלאמי: 173 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה;

 

 

קורונה בשידור חי - מדינות, מספרים ונפגעים

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים על טורקיה

 

פרויקט מחקרי - הצבא הטורקי מגן החילוניות הטורקית 

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

 

ארדואן משתעשע בטורקיה על חשבון הפלסטינים 

 

 קפריסין והתרגיל הטורקי

 

ארדואן עדיין מסוכן למדינת-ישראל 

 

 

 מאמרים על אפריקה

 

סומליה - סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה

 

האיום כלפי הנוצרים בבורקינה-פאסו 

 

 אפריקה מנסה להילחם בטרור האסלאמי הקטלני

 

טרור אסלאמי, פליטים ומלחמת-אזרחים בקמרון

 

אנטומיה של טרור אסלאמי קטלני במוזמביק 

 

אלימות נגד נוצרים בעולם-המוסלמי ובמדינות נוספות 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באגם צ'אד 

 

כמה עולה התמיכה הצבאית במאלי המוסלמית 

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

אתר מידה

מגזין אלכסון 

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2021-2006