כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית
חדשות המזרח התיכון
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
טורקיה מסוכנת למדינת ישראל
ניצחון הוא כלי הסברתי היעיל ביותר
הדמוקרטיה המערבית בעידן התקינות פוליטית
עמוד ענן – הישגים יוצאי דופן למדינת-ישראל בעקבות המבצע
המלחמה התחדשה - נאומו של אבא אבן, יולי 1948
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
אירופה הפסידה במלחמה עוד לפני שהיא החלה
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
ג´ון קרי - תרגיל בתעמולה אמריקאית רדודה
ועידת דרבן השנייה והפליטים היהודים
אליאס מורקוס - לקחי הניסיון: חלק ראשון
שוב פרשת ליברמן - כלבו של פבלוב נובח פעם נוספת
סתיו 2017 - על תחזיות פוליטיות ועל חזיונות (שווא)
טרור אסלאמי – מלחמת-אזרחים בסוריה – פברואר 2016
התהליך המדיני – תרגילים פוליטיים ותודעה עצמית כוזבת
הלוגיקה הפאשיסטית של חברי-הכנסת הערבים
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir

אדוארד בליידן - ציונות שחורה 1898

אפריקה וציונות

08.06.2008


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

התפתחותה של התנועה הציונית המתחדשת במאה ה-19 והדגשת הרעיון בדבר שיבת היהודים לכור מחצבתם בארץ-ישראל, רתקו את דמיונן של תנועות לאומיות רבות ברחבי-העולם. מאז שראשוני היהודים יצאו את חומות העיר ירושלים ב-1860 כדי ליישב מחדש את ארץ-ישראל ועד לסוף המאה ה-19, התנועה הלאומית הישראלית הצליחה להנחיל את תודעתה בקרב רבים מהיהודים ואף בקרב מנהיגים לאומיים ששאבו ממנה השראה למען עמם ולמען ארצם. גם כיום, בשעה שמדינת-ישראל העצמאית חוגגת כבר עשרות שנים לקיומה, היא ממשיכה לרתק את דמיונן של מדינות רבות המתחבטות עדיין בשאלות לאומיות ובבעיות תרבותיות רבות כגון שפה, משטר, כלכלה, חברה, צבא והנחלת תודעה לאומית לכלל האוכלוסייה. אחד ממנהיגיה הבולטים של אפריקה, אדוארד בליידן, הושפע רבות מהתנועה הציונית והוא אף נתן לכך ביטוי נרחב באחדים מכתביו הרבים.

 

                                    אדוארד בליידן בצעירותו

 

אדוארד בליידן  (Edward Blyden) נולד ב-1832 והלך לעולמו ב-1912. מוצאו היה מסנט-תומס באיים הקריביים, (איי הבתולה של ארה"ב כיום), אזור שהיה במשך רבות תחת הכיבוש הדני. בליידן היה מאבותיו הרוחניים של הלאומיות האפריקאית החדשה, ומחסידיה וממגשימיה של התנועה שדגלה ב"חזרה לאפריקה". הוא הגר לליבריה והיה שם שר-החוץ ומועמד לנשיאות. בליידן כתב מאמרים רבים על היסטוריה, תרבות, גורל וגאווה כושיים והדגיש את ייחודה וגדולתה של ה"אישיות האפריקאית". בליידן פעל רבות לפיתוח חינוך אפריקני מודרני, שימזג את המורשת הלאומית האפריקאית עם הישגי הציביליזציה האירופאית. כבר אז בליידן הבין את מה שמנהיגים אפריקאים רבים עדיין מסרבים להבין גם כיום.

 

ב-1898 כתב בליידן את הדברים האלה: "יש לי עניין עמוק ביותר בהיסטוריה היהודית, ובעיקר באותה תנועה נפלאה המכונה ציונות. השאלה, במובנים רבים, דומה לזו המתסיסה אלפי כושים באמריקה, הרוצים בכל מאודם לחזור לארץ אבותיהם. ההיסטוריה של הגזע האפריקני - השעבוד, הרדיפות, האפליה והסבל, דומה להיסטוריה היהודית. יש לציין בסיפוק שהתנועה הציונית משפיעה על כל הקהילות היהודיות. היא עוקרת מתוכם חומרנות אדישה ומחזירה אותם לרוחניות, להכרה פעילה בדבר אחריות לאומית. אין כמעט איש בעולם התרבותי - נוצרי, מוסלמי או יהודי - שאינו מכיר בתביעה ובזכות היהודית לארץ הקודש. מעטים הם אלה שלא ישמחו - אם התנאים יאפשרו זאת - לראות יהודים חוזרים כגוף אחד לכור מחצבתם בארץ אבותיהם". הקטע מופיע בספרו "השאלה היהודית" שיצא לאור ב-1898. ובכן, 110 שנים עברו מאז שנכתבו הדברים החמים האלה והם עדיין מרגשים כאילו הם נאמרו בפעם הראשונה.

 

שימו לב לדבריו על אפריקה ב-1862: "אם לא תקום מדינה כושית מכובדת באפריקה, יעמדו הדעות הקדומות בעקשנות כנגד כל הכישרון והיכולת שיפגינו הכושים בצפון או בדרום-אמריקה. את העבודה יש לעשות באפריקה". 150 שנה עברו מאז שנכתבו הדברים הבהירים האלה, אך האם אפשר לציין מדינה אחת באפריקה שהיא "מדינה מכובדת" היכולה להוות השראה לאומית, כלכלית ותרבותית לשאר המדינות האפריקאיות ביבשת? את הטרגדיה של אפריקה ניתן להמחיש באמצעות מדינה אחת, והיא "הרפובליקה המרכז אפריקאית". זו מדינה השוכנת במרכז אפריקה שקיבלה את עצמאותה ב-1960 לאחר שנים רבות של כיבוש צרפתי מחפיר ביותר.

 

זו מדינה ענקית ורחבת-ידיים עם אוכלוסייה של כ-4 מיליון תושבים בלבד. זו אחת המדינות האפריקאיות העשירות ביותר במחצבים טבעיים כמו אורניום, זהב ויהלומים, אך היא מככבת ברשימת המדינות העניות ביותר בעולם עם תל"ג לנפש שאינו עולה על כ-700 דולר לשנה. תוחלת החיים הממוצעת עומדת על כ-44 שנים בלבד. 12,000 קווי טלפון בלבד קיימים במדינה הענקית הזו. ההפיכות הצבאיות, השחיתות השלטונית הממוסדת, ניהול כושל, ומתחים בין-עדתיים דרדרו לחלוטין את המדינה, כך שאזורים נרחבים אינם נמצאים בשליטת הממשלה המרכזית. אלימות, אונס, איידס ורצח פירקו את האוכלוסייה המקומית, זו הענייה ממילא. רחוק מהעין - רחוק מהלב? לא בהכרח. מה אתם יכולים לעשות? הרבה. הארגון הישראלי "ישראייד" זקוק לעזרתכם בכל דרך שתבחרו. כן, גם כסף יכול לעזור. ישראל הקטנה, העשירה והבטוחה יכולה לחדש את הקשר האמיץ שלה עם אפריקה בעזרתכם, כפי שהדבר היה בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת.

 

העניין האפריקאי מוביל אותנו לקצה השני של העולם, לארה"ב, שם נבחר ברק אובמה למועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב. אובמה נולד לאם אמריקאית לבנה ולאב מוסלמי שחור מקניה.

 

אובמה יסחוף אחריו את אמריקה

לאחר שמונה שנים תחת כהונתו של הנשיא ג'ורג' בוש, אמריקה צמאה לשינוי. ברק אובמה, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, זיהה את הכמיהה הזו בעיקר בקרב ציבור הדמוקרטי באמריקה. לפיכך, לאורך כל המסע המתיש לכבוש את המפלגה הדמוקרטית, אובמה הדגיש את המילה "שינוי" באין-ספור פעמים ובהזדמנויות רבות. בעזרת תדמית של חדשנות ורעננות, לצד כריזמה וקסם אישי, הצליח אובמה לסוגר פער של 20% בינו לבין הילרי קלינטון. בשעה שאובמה דיבר על שינוי, קלינטון בחרה להתמקד בניסיונה לצדו של בעלה ובניסיונה כחברת הסנאט האמריקאי. אובמה בחר קמפיין חיובי, בעוד קלינטון בעזרת בעלה בחרה בקמפיין שלילי. אובמה הציג פוליטיקה חדשה, קלינטון בחרה להציג את הפוליטיקה הישנה והממוסדת ממנה ניסה הבוחר הדמוקרטי לברוח כמעט בכל במחיר.

 

מה יהיה הלאה? המפלגה הדמוקרטית בחרה במועמד שחור לנשיאות ארה"ב. סביר להניח כי אובמה ייסחוף אחריו קהלים רבים באמריקה עד למועד הבחירות. אך האם הדבר יספיק כדי לנצח את הסנטור ג'ון מק'יין המייצג את המפלגה הרפובליקנית? סביר להניח שלא. ההנחה הרווחת היא, שאמריקה השמרנית עדיין מעדיפה גבר על פני אישה, וגבר לבן על-פני גבר שחור. ואולי זה סוד בחירתו של אובמה למועמד המפלגה הדמוקרטית. עד לבחירות הכלליות בנובמבר 2008, מצביעים לבנים רבים יעברו מהמפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית רק בגלל צבע עורו של אובמה. אך, כרגיל, לארה"ב יש מערכת משומנת היטב של יחסי-ציבור, והיא תדע גם הפעם למנף את האירוע הזה כדי להראות לכל העולם עד כמה ארה"ב היא מדינה ענקית, גדולה, דמוקרטית ומיוחדת - ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וברוב המקרים זה גם נכון. כולם רוצים להיות דומים קצת לארה"ב, גם הסינים.

 

הורים סינים אבלים

זוכרים את רעידת האדמה בסין? ובכן, לפני ימים אחדים נערכה במחוז סצ'ואן הפגנה של הורים אבלים שאיבדו את ילדם יחידם ברעידת האדמה. מפי כתבים זרים שנכחו במקום נמסר שקיומה של הפגנה שכזו לא מצאה-חן בעיני השלטונות הסיניים והם הורו לכוחות המשטרה לפזר את ההפגנה בכוח. הדיווחים ידעו לספר כי המשטרה גררה מהמקום אמהות בוכיות וסילקה עיתונאים שדיווחו על האירוע. עם כל הפתיחות התקשורתית שעוברת על סין בשנים האחרונות, ובמיוחד לקראת האולימפיאדה שתיערך בביג'ינג ב-8 באוגוסט 2008, השלטונות הסיניים עדיין אינם יודעים איך להתמודד עם הורים אבלים שאיבדו את כל היקר להם. מה בעצם ההורים האבלים עשו? הם בסך רצו להפגין נגד מדיניות הילד-האחד לכל משפחה סינית. כנראה שבסין, המדיניות הרשמית קודמת לאבל האישי בשל האסון הנורא. המספרים האחרונים מדברים על 70,000 הרוגים - רבים מהם ילדים קטנים. השלטונות הסיניים מסרו כי שיקומם של האזורים שנפגעו ימשך לפחות 3 שנים.

 

סין מתכוננת לאולימפיאדה במרץ רב, אבל המניפולציות שלה בטיבט, בסודאן, בלבנון, באיראן, בטייוואן, מול ארה"ב ובזיוף אתרי אינטרנט של ארגונים המתנגדים למדיניותה, ייחשפו ברבים בסופו של דבר - הרי הכל עניין של זמן בלבד. והרי לכם שלושה סיפורים משלוש יבשות.

==

הציטוטים בפרק על בליידן נלקחו מספרו של פרופ' בנימין נויברגר, "צמיחת המדינות החדשות באפריקה", בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה שיצא לאור ב-1980.

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

 

23 ביוני 2018

 

מוסר, זכויות-אדם ותמיכה בפלסטינים לא הולך ביחד

 

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2018-2006