כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
הלוגיקה הפאשיסטית של חברי-הכנסת הערבים
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
הפיכה צבאית בטורקיה
משרד-החוץ הישראלי ייחשף לחומר מודיעיני גולמי
כלכלת סוריה - אופטימיות זהירה
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
Islamic Terror – How Many People Were Killed During May 2010
מדינה ללא מולדת בארץ-ישראל
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
הוד מעלתו האספסוף – האמנם דמוקרטיה ישראלית?
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה

החלטות הפסגה הערבית 2008

הפסגה הערבית

05.04.2008


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

ביום ראשון, ב-30 במרס 2008, הסתיימה הפסגה הערבית ה-20 שהתקיימה בדמשק בירת המדינה הסורית. גם הפעם, כמו בפסגות הערביות הקודמות, התפרסמה הודעת סיכום של ראשי המדינות הערביות - הודעה המהווה תוכנית עבודה משותפת, לכאורה, של כל המדינות הערביות. כאמור, רק מחצית מראשי המדינות הערביות הגיעו לפסגה בדמשק, ולפיכך והשפעתן על ההודעה המסכמת לא היתה גדולה (אם כי, סעיפים אחדים סוכמו מבעוד-מועד).

 

כך למשל, שר-החוץ הסעודי, הנסיך סעוד אל-פייסל, אמר ב-29 במרס כי למדינתו לא היתה ברירה אלא להחרים את פסגת המדינות הערביות בדמשק, זאת בשל חוסר היכולת לפתור את המשבר הפוליטי בלבנון. "ביקורות והתקפות מצד פלגים בלבנון הן מה שמנעו מאיתנו להשתתף בוועידה", אמר אל-פייסל בראיון לתחנת טלוויזיה ערבית. הוא הוסיף, כי "הבעיה היא שהחלטות הנוגעות ללבנון והנחשבות, בין היתר על ידי סוריה, כקונצנזוס, לא יצאו לפועל". במילים אחרות, סוריה היא האשמה העיקרית במשבר הפוליטי המתמשך בלבנון.

 

ממשלת לבנון של פואד סניורה בחרה שלא להשתתף כלל בפסגה הערבית, והיא אפילו לא טרחה לשלוח נציג בדרג נמוך כפי שעשו מחצית מהמדינות הערביות, ובכך לבנון ביטאה את מורת-רוחה לנוכח השפעתה השלילית של סוריה על החיים הפוליטיים בלבנון. ביום בו התכנסה הפסגה הערבית, הסביר סניורה את סירובה של ממשלתו לשלוח נציג לפסגה הערבית באופן הבאה: "סוריה  מילאה תפקיד מרכזי בהחרפת המשבר הפוליטי בלבנון ומנעה הצגת מועמד מוסכם לנשיאות", למרות שסוריה נתנה את הסכמתה, לפני חודשים אחדים, לבחירתו של מישל סולימאן - מרוני, ומפקד הצבא הלבנוני -  לנשיא הבא של לבנון.

 

מחצית מהסעיפים המופיעים בהודעה המסכמת של הפסגה שנערכה בדמשק עוסקים בסכסוך הערבי-ישראלי. שימו לב לסגנון, למינוחים ולביטויים המופיעים בהקשר לישראל ו"לפתרונות" האפשריים לסכסוך. מאחורי הסעיפים האלה העוסקים בישראל, מסתתרות להן הבעיות האמיתיות של העולם-הערבי הנע במטוטלת הרגשית והאלימה הנוגעת למאבק בין האסלאם הסוני לבין אסלאם השיעי בראשותן של איראן וסוריה. נאומו של בשאר אל-אסד בפתיחת המושב הראשון של הפסגה הערבית, ציין את קווי-המתאר הכלליים של הציר הרדיקלי כלפי הסכסוך הערבי-ישראלי.

 

סעיפים אחדים בהודעה המסכמת עוסקים מעט בעיראק, מעט בלבנון, מעט בסומליה, מעט במשבר בדארפור שבסודאן ומעט בסכסוך הטריטוריאלי בין איראן לבין איחוד הנסיכויות הערביות המעורר חשש כבד מאוד בקרב המדינות הערביות במפרץ-הפרסי. המשברים האמיתיים של העולם-הערבי הנוגעים לכלכלה, חברה, מעמד האישה, תרבות, חינוך ועוד, כרגיל, נותרו בשולי השיח הציבורי הבינערבי המשותף.

 

 

 

מייד עם סיום הפסגה הערבית, מקורות סוריים הדליפו לתקשורת הערבית כי חקירתם בנוגע להתנקשות בעימאד מורנייה הסתיימה, וכי הם יפרסמו את ממצאיהם ב-6 באפריל. ככל הידוע, סוריה מאשימה גורמי ביון ערביים שסייעו לגורמי ביון מערביים שתכננו את החיסול שהתרחש ב-12 בפברואר 2008 בלב דמשק.

 

להלן, הודעת הסיכום של הפסגה הערבית שנערכה בדמשק כפי שפורסמה בידי סוכנות הידיעות הרשמית של סוריה:

 

 

The 20th Arab summit in Damascus on Sunday concluded its meetings by adopting several resolutions on Arab common action in political, economic and social fields.

 

On the occupied Syrian Golan the Arab leasers stressed firm support and backing to Syria in its legitimate demand in the restoration of the Golan to the June 4th 1967 line according to the basics of the peace process, the international legitimacy resolutions and building on what had been accomplished in the framework of Madrid peace conference of 1991.

 

The leasers reiterated rejection of all procedures taken by the occupation authorities to change the legal, natural and demographical status of the occupied Syrian Golan. They considered these procedures as null and void and a violation of the international laws and the UN Charter and resolutions, particularly resolution 497 for 1981 and other UN general assembly's resolutions.

 

The Arab leaders stressed that the continued occupation of the Golan poses threats to peace and security in the region and the world. They condemned Israeli exercises in the Golan represented by building the settlements, seizure of the lands and water resources and banning the Syrian farmers from benefiting from their water resources.

 

The leaders renewed support to the steadfastness of the Syrian Arab citizens of the occupied Golan in the face of Israeli occupation and insistence to stick to their lands and Syrian Arab identity cards. They called on the UN and its Security Council to allow the Syrian citizens there to visit their relatives in their motherland Syria, and pressure Israel to set free all the Syrian prisoners from Israeli jails.

 

The leaders condemned the Israeli policy which undermined the peace process and led to the mounting tension in the region, and called on the international community to pressure Israel into implementing the UN resolutions on the total Israeli withdrawal from the Syrian Golan and all the Arab occupied territories to the June 4th 1967 line.

 

The Arab leaders also stressed support to Syria and Lebanon in the face of Israeli  continued aggressions and threats and considering any aggression on them as an aggression on all the Arab nation.

 

As for the Palestinian issue and the Arab-Israeli conflict, the Arab leaders reiterated commitment to the just and comprehensive peace as a strategic option, stressing that peace is part and parcel that cannot be divided.

 

They also stressed the Arabism of Jerusalem and rejection of all Israeli hostile practices to Judize the city and change its Arab and Moslem identity.

 

The Arab leaders strongly condemned brutal crimes perpetrated by Israeli occupation troops against the Palestinians in Gaza Strip and the other occupied territories.

 

On the Arab peace initiative, they stressed commitment to the move as representing a main pillar for finding a just and comprehensive solution to all aspects of the Arab-Israeli conflict on all the tracks as stated by the peace process term of references and the UN Security Council resolutions 242 and 338, Madrid peace resolutions and the land-for-peace principle.

 

They emphasized that no peace can be reached as long as Israel continues to reject the Arab peace initiative and insist on its hostile policy.

 

As for the unilateral US sanctions imposed on Syria, the Arab leaders reiterated rejection of the called Syria Accountability Act as a violation of the international laws. They stressed full support with Syria and evaluation of its stance which calls for giving priority to the language of dialogue and diplomacy among the countries.

 

They called on the US administration to sincerely involve in a constructive dialogue with Syria to find best means to settle the issues that block the improvement of relations between the two countries. They asked the US to reconsider its Act which constitutes a flagrant bias towards Israel and dissipates opportunities of peace in the region and harms Arab interests.

 

On the developments in Iraq, the Arab leaders stressed respect of the country's territorial integrity and independence as well as its Arab and Islamic identity and rejection of calls to partition it.

 

They also rejected foreign intervention in Iraq's internal affairs, adding that establishing security and stability there is the responsibility of the national unity government, the country's political leaderships and the support of the Arabs and the neighboring countries.

 

The Arab Leaders expressed gratitude to the Arab countries which host Iraqi displaced and the burdens they suffer to secure them decent lives, and called on the Arab countries and the international community to quickly present aid to help them in the host countries and alleviate their sufferings.

 

On the situation in Lebanon, the Arab leaders adopted an Arab Foreign Ministers' decision issued on 27.1.2008 to support the Arab initiative to solve the Lebanese crisis and back the Arab League Secretary General's efforts in this domain.

 

The Arab summit approved a work paper submitted by Syria on the promotion of the Arabic language to head fro the knowledge society.

 

The Arab leaders renewed condemnation of all forms of terrorism, rejecting attributing it to Islam which calls for tolerance, dismissing terrorism and extremism.

 

They underlined the need to crystallizing an Arab unified stance to take practical steps to free the Middle East from weapons of mass destruction and nuclear arms.

 

On peace, unity and development in Sudan, the Summit expressed appreciation of the efforts of the African Union and the UN in cooperation with the Arab League in this field, underlining importance of the Sudanese government's efforts to consolidate security and stability in Darfur.

 

As for Somalia and the Comoro Islands, the Arab leaders welcomed the Somali government's intentions to conduct a dialogue with the opposition, calling the Somali parties to abandon violence, stressing commitment to the national unity and territorial integrity of Comoros.

 

Regarding the UAE islands, the Arab leaders reiterated the resolutions taken in previous Arab summits, latest of which was the resolution issued by Riyadh Summit.

 

On the Arab relations with international and regional blocs, the Summit stressed the necessity of continuing efforts to reach a genuine cooperation based on mutual interests in all fields.

 

As for the Arab ties with China and Americas, the Arab leaders reiterated previous resolutions in this regard and their keenness to boost relations with China in all domains, welcoming the holding of the second summit of Arab-Latin American countries due in Qatar in the fourth quarter of 2008.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • הים אותו ים והערבים אותם ערבים




גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006