כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
גיאוגרפיה או פורנוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון
כישלונה של קלינטון: הבוקר שלמחרת – היקיצה המרה
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
הַפָּרָשׁ הלבנוני נכנס לפעולה
אקדמאים ישראלים בשירות הטרור הערבי
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
בחירות בארצות-הברית, נובמבר 2016 – מאמר סיכום
המדיניות הגרמנית דחפה את בריטניה מחוץ לאיחוד
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
עם טיפ-טיפת מזל - אובמה וביטחון מדינת-ישראל
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
אנגלה מרקל מול דונלד טראמפ – דו-שיח של חרשים
תקשורת פוליטית בישראל – הקשרים של השקרים
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
איראן השיעית תהפוך לטרמפולינה של גרמניה במזרח-התיכון
עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל
מדינת-ישראל, הערבים והאמריקאים - מו"מ שמו"מ
ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

כלכלת סוריה - אופטימיות זהירה

מדיניות כלכלית

08.08.2007


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

בשנתיים האחרונות, סוריה מציגה נותנים כלכליים משופרים לעומת השנים הקודמות בהן המשק הסורי התאפיין בכלכלה ריכוזית שהחניקה את היוזמה הפרטית. עד לתחילת 2005, מרבית החוקרים - שעסקו בניתוח כלכלי של סוריה - טענו כי המצב ילך ויחמיר אם סוריה לא תבצע רפורמות מבניות אחדות כדי להתאים את הכלכלה המקומית לתנאי התחרות הבינלאומיים, וכדי לספק את צורכי השוק המקומי הגואה.

עם כניסתו של בשאר אל-אסד לכהונתו כנשיא המדינה בשנת 2000, רבים ציפו שסוריה תיכנס במהירות לעידן פוליטי חדש ומבטיח יותר. בלב סורים רבים קיננה התקווה, כי מהלכים פוליטיים ליברליים אולי יצליחו להכניע את הקצינים העלווים הקשוחים מהגוורדיה הישנה - אלה, מחסידי האידיאולוגיה של מפלגת הבעת' משנות ה-60 של המאה הקודמת. אולם, אסד בחר לנקוט בקו תקיף בשל החשש מאובדן השליטה הפוליטית על האוכלוסייה המקומית שיש לה חשבון דמים ארוך עם העדה העלווית.

ויחד עם זאת, השלטון עצמו היה ער לכך שכלכלה ריכוזית מידי אינה יכולה לספק מענה ראוי לצרכיה של המדינה המודרנית, וכי יש לבצע שינויים מבניים אחדים כדי לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה ושל אזרחיה. על כן, השלטון החל לבצע מהלכים כלכליים, זהירים ומהוססים, כדי להביא לתפנית כלכלית חיובית. כך למשל: התרחב מאוד השימוש באינטרנט בעידוד השלטונות (לאחרונה, הוטל פיקוח הדוק על אתרי אינטרנט); הוחל בשיפור התשתית התקשורתית במדינה; הוחלט על הקמת בנקים פרטיים; וכן הוחלט - מבחינה עקרונית - על הקמת בורסה שתחל לפעול לפי התכנון לקראת סוף שנת 2007. בהתאם לפרסומים הרשמיים, המשטר זיהה כ-47 חברות סוריות שתהיינה רשאיות לסחור בבורסה העומדת להיפתח בעיר דמשק. הממשלה הסורית אף מתכננת להנפיק איגרות חוב ממשלתיות שבאמצעותן היא תוכל לממן את פעילותה השוטפת ואף להוציא-לפועל פרויקטים לאומיים חשובים שתוכננו זה מכבר.

סוריה והשינויים האזוריים
ראוי להתעכב מעט על מלחמת-האזרחים המתחוללת בעיראק והשפעתה על סוריה: בעקבות גל הטרור הרצחני שהתפשט בכל רחבי עיראק, הגיעו לסוריה כ-2 מיליון פליטים עיראקים. עד לאחרונה, רווחה הסברה כי רק מיליון פליטים עיראקים הגיעו לסוריה, אולם התברר כי המספר האמיתי כפול ממה שסברו בתחילה. זהו נתון העלול לשנות כליל את התמונה הכלכלית האופטימית של כלכלני סוריה, שכן ציבור עצום שכזה מעיק מאוד על השירותים הציבוריים כמו על בתי-חולים, בתי-ספר, אספקת חשמל, מים ועוד. ויחד עם זאת, בואם של הפליטים העיראקים העניק דחיפה עזה ליוזמות פרטיות מקומיות שמטרתן היתה לספק לפליטים צרכים בסיסים כמו מזון, דיור וביגוד. בואן של נשים עיראקיות לסוריה בחוסר-כל, גרם להתפשטותה של תופעת הזנות, ובשל כך גברה תיירות-המין של גברים ממדינות המפרץ המחפשים בסוריה מין זול וזמין.

ישנן התפתחויות נוספות המשפרות לדעת סוריה את מצבה הגיאו-פוליטי בהשוואה לשנים קודמות: כך למשל, בטחונה עצמי של סוריה גבר לאחר מלחמת לבנון השניה בעקבות הכישלון הישראלי להביס באופן מוחלט את ארגון חיזבאללה; איראן, לדעת סוריה, מעניקה לה עורף יציב ואיתן - אם וכאשר יתפתח עימות צבאי כלשהו עם ישראל. כמו כן, חיזבאללה שומר על האינטרסים של סוריה בלבנון; תנועת החמאס שולטת ברצועת-עזה; ורוסיה משפרת בהתמדה את יחסיה הצבאיים עם סוריה שניזוקו לאחר התפרקותה של ברית-המועצות בשנות ה-90.

ההתפתחויות הכלכליות במספרים
אוכלוסיית סוריה מונה כ-19 מיליון נפש. על זה יש להוסיף 2 מיליון פליטים עיראקים המהווים כ-10 אחוזים מכלל האוכלוסייה.
התל"ג לנפש - כ-4,000 דולר לשנה, בערכים לשנת 2006.
אינפלציה - הערכה, בין 8 ל-10 אחוזים לשנה.
שיעור הצמיחה ב-2005 - הגיע ל-5.1 אחוזים (זו עלייה בהשוואה לשנת 2004).
שיעור הצמיחה ב-2006 - הגיע ל-5.6 אחוזים.
שיעור הצמיחה ב-2007 - הערכות אופטימיות מדברות על עלייה של כ-6 אחוזים או יותר.
בהתאם לריבוי הטבעי, המשק הסורי צריך לצמוח מידי שנה בכ-7 אחוזים לפחות, כדי לספק את הצרכים של האוכלוסייה המקומית.

כ-1,000 חברות פועלות בימים אלה רחבי סוריה, וזאת לעומת 200 (לכל היותר) שפעלו בסוף שנת 2004.
ההשקעות הזרות הגיעו לשיא של יותר מיליארד דולר בערכים של תחילת 2006.
היצוא הגיע לשיעור של 7 מיליארד דולר ב-2006, לעומת 6.3 מיליארד דולר בשנת 2005.
עליית מחירי הנפט השפיעה לטובה על סוריה, אולם תפוקת הנפט ירדה לכ-400,000 חביות ליום, בהשוואה ל-600,000 חביות ליום בשנות ה-90. להערכת גורמים סורים, אם המצב ימשך כך, סוריה עלולה להפוך ליבואנית נפט בתוך 15 שנה לכל היותר. על כן, הממשלה הסורית יוזמת פתיחת מכרזים בינלאומיים לחיפושי נפט ימיים ויבשתיים בתחומה הטריטוריאלי.

הממשלה הסורית מתכננת לקצץ בסובסידיות כבר בתקציב של 2008. דבר זה עלול להחליש עוד יותר את המעמד הנמוך, ובכך להגדיל את הפער בין עניים לעשירים במדינה.

החלטת האיחוד האירופאי להדק את הקשרים המדיניים והכלכלים עם סוריה, יאפשר לה לעקוף את הסנקציות הכלכליות שארה"ב הטילה עליה במאי 2007.

מקורות אחדים מציינים שסוריה החלה לשקם את הרובע העתיק של דמשק.

על-פי פרסומים אחדים, סוריה החלה לבנות ערים חדשות מחוץ לדמשק, חלב וחמה, וכן היא החלה ליזום פרויקטים משותפים עם מדינות שכנות כמו עם טורקיה ועיראק.

למרות כל האמור לעיל, סוריה אינה מצליחה להסתיר את בעיותיה הרבות, למשל: בעיות קשות של אספקת מים וחשמל לאוכלוסייה המקומית, בעיקר לאלה המתגוררים בערים הגדולות. וכן, בשל המחסור בדירות פנויות, שכ"ד עלה פי שלושה בערים המרכזיות ברחבי סוריה.

הממשלה הסורית מעריכה ששיעור האבטלה עומד על כ-9 אחוזים בלבד (על-פי מדגם ארצי של 20,000 משפחות), לעומת מקורות אחרים המציינים שיעור של 20 עד 25 אחוזים. ג'יהאד יזיגי, עורך המגזין The Syria Report, טען כי עיתונאים אחדים מחוץ לסוריה ציינו, לפני שנים אחדות, ששיעור אבטלה עומד על כ-20 אחוזים, ומאז, העולם כולו "תקוע" עם המספר הזה. המגזין בראשותו של יזיגי פועל מפריז, ולו עצמו יש קשרים הדוקים עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סוריה.

האווירה הכלכלית האופטימית בה נמצאת סוריה בימים אלה, מחזירה אליה סורים גולים עם כסף חם ונזיל המחפש הזדמנויות עסקיות. המשמעות היא, שסורים בעלי ממון מאמינים בשינויים הכלכליים החדשים המתרחשים בסוריה. ויחד עם זאת, הכלכלה הסורית רגישה מאוד לכל תנודה מקומית או אזורית, בעיקר לאור הפרנויה של המשטר העלווי החושש לאבד את שלטונו בשל שיקולים מוטעים. התפוררותה של עיראק הציבה בפני הסורים תמרור אזהרה גדול, שכן התברר לרבים מהם כי עדיפה יציבות פוליטית ושלטונית - גם אם השלטון נוקשה ואכזרי לעיתים - לעומת מה שמתחולל בעיראק בשנים האחרונות. הפחד העממי הזה, נהיר היטב לשלטון המרכזי בסוריה ולעדה העלווית כולה. ויחד עם זאת, גם הפחד מפני השלטון הולך ופוחת עם הזמן, דבר המגביר את הקולניות של האופוזיציה המתנגדת למשטר העלווי בראשותה של משפחת אסד. ולמרות האווירה הכלכלית האופטימית, המשטר הסורי ממשיך להכין בהתמדה את דעת-הקהל המקומית לקראת עימות צבאי כלשהו עם ישראל - זהו נתון שלא נעלם מעיני הקהילה העסקית המתפתחת של סוריה.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

23 בספטמבר 2017

 

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006